אפשר היה לחשוב שההתבוננות וההסתמנות יבדקו את עצמה בפתח בית המשפט העליון של ארה"ב. אך למרבה הצער, להפתעתו של איש, מחקר חדש הוכיח כי שופטי הנשים מופרעים יותר מעמיתיהם הגברים, למרות שהם ממלאים, או החזיקו באחת התפקידים המכובדים והחזקים במדינה. חוקרים בדקו את ההפרעות בקרב שופטים גברים ונשים במהלך טענות בעל פה בעל פה וגילו כי ארבע הנשים שישבו מקום על הספסל - מתוך 112 שופטים בהיסטוריה - הופרעו בממוצע שלוש פעמים לעיתים קרובות יותר מכל אחת ממקבליה הגברים.
טונג'ה ג'ייקובי ודילן שווירס מבית הספר לפריצקר למשפטים באוניברסיטת נורת'ווסטרן פרסמו בחודש שעבר את ממצאיהם בעיתון בן 77 עמודים, במטרה למצוא את ההשפעות שיש למגדר, אידיאולוגיה וותק בבית המשפט העליון - והאם הצדק הוא גבר או אישה מילאו תפקיד חשוב בדינמיקה של כוח זה.
"המחקר החדש שלנו מראה כי גם כשנשים הופכות לשופטי בית המשפט העליון, נותנים להן פחות כבוד ממה שהשופטים הגברים מעניקים זה לזה, ומקבלים פחות התייחסות מצד תומכי גברים", כתב הצמד בסיכום לבלוג SCOTUS. "זה מראה שלנשים עדיין אין הזדמנות שווה להישמע בבית המשפט הגבוה בארץ. למעשה, ככל שיותר נשים מצטרפות לבית המשפט, תגובת השופטים הגברים והפרקליטים הגברים הייתה להגביר את הפרעותיהם השופטים הנשיים."
על פי המחקר, במהלך 12 השנים האחרונות נשים היוו 24 אחוז מהספסל בממוצע, ובעוד 32 אחוז מכל ההפרעות היו של נשים, רק 4 אחוזים נעשו על ידי נשים. "זה אומר שכל אישה הופרעה בממוצע שלוש פעמים לעיתים קרובות יותר מכל אחת מעמיתיה הגברים", כתבו המחברים.
יעקובי ושווירס ניתחו טיעונים שבעל פה משנת 1990, כשהייתה אישה אחת בבית המשפט; 2002, כשהיו שניים; ובשנת 2015, כשהיו שלושה. הנה מה שהם מצאו:
- בשנת 1990, 35.7 אחוזים מההפרעות התרחשו כאשר השופטת סנדרה דיי אוקונור דיברה.
- בשנת 2002 45.3 אחוז מההפרעות הופנו לאוקונור והשופטת רות בדר גינזבורג.
- בשנת 2015 65.9 אחוזים מההפרעות התרחשו כאשר גינזבורג, השופטת סוניה סוטומאיור והשופטת אלנה קגן השמיעו את טענותיהם בעל פה.
החוקרים ציינו כי לשופטי הנשים הייתה נטייה להציג את שאלותיהן בנימוס באמצעות משפטים כמו "מותר לי לשאול", "סליחה" או "סליחה". אך עם הזמן, הם גילו כי הנשים למדו בהדרגה להפריש נימוס כזה ולדבר כמו עמיתיהם הגברים, אם כי הן עדיין מופרעות בדרך כלל יותר מגברים.
GIPHYכפי שציינו המחברים, ההפרעות הללו עוברות "מעבר לגסות רוח פשוטה" מכיוון שהוויכוחים בעל פה הם מכריעים לתוצאות של המקרים שהם מכריעים.
"דפוס זה של פער בין מגדרי בהפרעות יכול ליצור הבדל ניכר במידת ההשפעה היחסית בין השופטים הגבריים והנקביים", כתבו. "כאשר מופרע צדק, נקודתה אינה נותנת דעה, ויכולתה להשפיע על תוצאת מקרה או על מסגרת נימוקיו של צדק אחר מתערערת."
אמנם יש התקדמות לעבר שוויון מגדרי בענף השיפוטי הנשלט על ידי גברים, אך ממצאים אלה בהחלט מקוממים. עם ההפרעות התכופות והמערערות הללו, ייצוג הנשים עדיין חסר. אבל הידע הוא כוח, ועם מחקר מוצק לגיבויו, האינטראקציות (וההפרעות) בין שני המינים בבית המשפט הגבוה ביותר במדינה יתאמו בתקווה יום אחד.
