גורמים רשמיים בארה"ב אישרו אתמול (שישי) כי אחד משני החשודים התוקפים בירי בסן ברנרדינו בקליפורניה, תשפין מאליק, התחייב להאמין ל- ISIS בפייסבוק. היא מילאה את התפקיד בשם אחר, תומכת במנהיג דאעש, אבו בכר אל בגדאדי, ומאז היא הוסרה על ידי פייסבוק. אבל התקשורת גם שיתפה מידע נוסף על היורה האחר, לכאורה, במרכז האזורי הפנימי, ובמיוחד על התמונה הגרפית של בעלה, מותו של סייד פארוק בדרך בקליפורניה לאחר הירי באלימות עם שוטרים. אני לא אחלוק את התמונה כאן כי אני לא חושב שאנחנו צריכים להסתכל עליה.
אל תבינו אותי לא נכון. כמי שתומך בתקשורת פתוחה ובעיתונות כנה לעובדות, אני חושב שלדעת יש לשתף תמונות, אפילו גרפיות. למרות שהיה קשה לצפייה, צפיתי בסרטון מותו של סמואל דיבוזה - מכיוון שהתבטאויותיו של הקצין באומרו שהוא נגרר על ידי המכונית ושאין לו ברירה אלא לירות, חשבתי שהדרך הקלה ביותר לדעת מה קרה הייתה לראות מה קרה בפועל. זה היה קשה, אבל אנחנו כן צריכים להתעמת עם המציאות של מה שקורה בארצות הברית - ואחד הדברים הטובים ביותר שהתקשורת יכולה לעשות היא להביא את המציאות לאור ולחלוק אמיתות שאין לערער עליהן עם הקוראים.
בכל הנוגע לטרור, התקשורת הופכת קשה יותר לניווט. אותו רכב שעובד כל כך טוב כדי לסייע בקידום גורם פשוט עובד באותה מידה כשמופעל על ידי ארגונים שרוצים לקדם פחד. אני מאמין שאילולא התקשורת, הטרור היה הרבה פחות יעיל. הירי בפריס לא ישפיע על ההחלטות לעצור את קבלת הפליטים - למרות שזה כנראה בדיוק מה ש- ISIS רוצה. אם קיבלנו פליטים בזרועות פתוחות, אנו נלחמים נגד הלגיטימיות של דאעש, במקום להחזיר אותם לאנשים שיקבלו אותם: דאעש.
אז בעוד - ברור - עלינו לסקר אירועים בעולם, ופיגועים הם חלק מזה, בואו נשאיר מזה תמונות גרפיות. עלינו ללמוד טרוריסטים, כן, כדי להבין מה מניע אותם ל דאעש ואיך נוכל לעצור אותם. מדיה יכולה אפילו להעניק תועלת: הקמפיין של דאעש מצייר לוחמים זרים, אך מה אם נוכל להשתמש בתקשורת כדי ליצור קמפיין משלנו, למקד ל"מושבי הגדר "שעדיין ניתן להניא אותם? אני חושב שמאמרים עדכניים המתמקדים בחשיבות קבלת הפליטים הם חלק מהפתרון, ויש עוד שניתן לעשות.
אבל בואו לא נוסיף פחד לטירוף. אנו יכולים שלא לשתף תמונות גרפיות - אחרי הכל, זה בדיוק מה שהטרוריסטים רוצים שנעשה. בואו נתמקד במקום הקורבנות, בחייהם ובאלו שהשאירו מאחור. בואו נסתכל על הדרכים בהן אנו יכולים לעזור, כמו לדבר עם אנשי קונגרס שלכם, להמליץ לחוקי אקדח מחמירים ובטוחים יותר, לתרומות לקורבנות המרכז האזורי הארץ, ולתרומה לקורבנות אלימות אקדחים ברחבי הארץ. חלקם עשויים אפילו להיות מעוניינים ללמוד כיצד להגן על עצמם במהלך ירי המוני, מכיוון שזה הפך לפחד לגיטימי עבור כל כך הרבה אנשים.
זה לא פיתרון, אבל זו דרך לסרב לטרוריסטים את תשומת הלב שמפעילה את מטרותיהם.