בשבת נהרגה הת'ר הייר בת ה -32 בצ'רלוטסוויל, וירג'יניה, לאחר שמפגין לבן לאומי כביכול בן 20 חרש את מכוניתו המהירה לקבוצה של אנשים שהתאספו במחאה נגדית נגד "איחוד הימין". עצרת. הידיעה על מותו של הייר הביאה במהירות לזעם נרחב ברחבי המדינה, וכעת, אלה שהכירו ואהבו אותה מדברים על מורשתה. ביום ראשון, אמה של הת'ר הייר הגיבה למותה בצ'רלוטסוויל, ולמרות שברון לבה חייב להיות מהמם, דבריה התמקדו במקום בצורך לקום ולהילחם נגד שנאה וביגוע.
בראיון ל"האפינגטון פוסט "אמרה סוזן בר כי בתה השתתפה במחאה הנגדית בצ'רלוטסוויל מכיוון שהיא חשה בעוצמה" להביא לסיום העוול ", והוסיפה, " הת'ר לא התייחס לשנאה. הת'ר התכוונה להפסיק את השנאה. "העובדה שהייר נהרגה כתוצאה מעצם השנאה שהיא מנסה לדחוף לאחור היא מעבר לרגיז, אבל ברו אמרה שזה לא מספיק פשוט לכעוס על מה שקרה. היא אמרה ל"האפינגטון פוסט",
אני לא רוצה שמותה יהיה מוקד לשנאה רבה יותר, אני רוצה שמותה יהיה זעקה עצרתית לצדק ושוויון והגינות וחמלה.
בעקבות מותו של הייר, עלו פרטים על חייו של פרלג המשפטי של וירג'יניה וניסיונותיה להילחם למען צדק חברתי, ורבים פנו למדיה החברתית כדי לשבח את העובדה שהיא נקטה עמדה נגד המחאה, למרות שבסופו של דבר זה עלה לה החיים שלה. אבל ברו אמרה שלדבריה ההחלטה של הייר להשתתף במחאה הנגדית אפילו לא הייתה מעט מפתיעה, וכי לבתה "תמיד הייתה תחושה חזקה מאוד של נכון וטעייה", אפילו כילדה צעירה. ולמרות שיהיה קל להיתקע כשהם מרגישים כועסים או חסרי אונים על כך שכל כך הרבה אנשים יכולים ממש להרגיש נרגשים להשתתף בגאווה בעצרת לאומנית לבנה בשנת 2017, ברו אמרה כי יותר מכל, היא חשה גאה במחאה השלווה של בתה., וטענה כי בסופו של דבר יש לראות במותה "מוקד לשינוי."
את תחושת הגאווה הזו הדהדה ידידת הילדות של הייר, פליציה קוראה, שאמרה לוושינגטון פוסט כי גם כילדה צעירה הייר תעמוד בפני תלמידים אחרים שנבחרו בה, וכי היבט זה באישיותה מעולם לא השתנה. על מותה, אמרה קוריאה,
היא נפטרה מסיבה כלשהי. אני לא רואה בה שום הבדל או חייל שמת במלחמה. היא, במובן מסוים, נפטרה בגלל מדינתה. היא הייתה שם בעמידה למען שנכון. אני רק רוצה לוודא שזה לא לשווא.
מותו של הייר הוביל לשפיכת תמיכה ציבורית, ובציוץ, ביום ראשון אחר הצהריים, השיב את וירג'יניה, טרי מק'אוליף, את הייר על כך שהוא "מתייצב נגד שטות שנאה". ראש עיריית שרלוטסוויל, מייק סיג'ר, דיבר גם הוא על האירוע, ובראיון שהתקיים ביום ראשון ב- Meet The Press ביום ראשון של NBC, הוא הדגיש כי מותו של הייר הוא "פיגוע עם מכונית המשמשת כנשק", על פי חדשות NBC. בהופעה של יום שני בבוקר בערב בוקר טוב אמריקה, הסכים היועץ המשפטי לממשלה ג'ף סשנס כי מותו של הייר "אכן עונה להגדרת הטרור הביתי בחוקנו", ואמר כי משרד המשפטים "יגיש אישום ויקדם את החקירה לקראת האישומים החמורים ביותר אפשר להביא "על מה שכינה" באופן חד משמעי התקפה רעה פסולה ", על פי חדשות ABC.
עם זאת, בהצהרה שפורסמה ביום שבת נראה כי הנשיא דונלד טראמפ נרתע מנקיטת עמדה בעלת מילה חזקה דומה נגד האיש שהרג את הייר. על פי הדיווח ב"ניו יורק טיימס ", טראמפ גינה במקום זאת את מה שכינה" הפגנת השנאה, המפלצות והאלימות המצערים בצדדים רבים ", מבלי לבטא בפועל את הקבוצות הלאומיות הלבנות או את פעולות הנהג לכאורה. בתגובה לביקורת על התבטאותו של טראמפ, אמרו היום (א ') בכירים בבית הלבן כי הנשיא "מגנה את כל צורות האלימות, המפלגה והשנאה", הכוללת "עליונות לבנות, ניאו-נאצים KKK וכל הקבוצות הקיצוניות."
למרות הצהרתו הפושרת של טראמפ, ברור שמותו של הייר השפיע רבות על אנשים בכל רחבי הארץ: קמפיין של GoFundMe שהוקם לכבודו של הייר כבר הסתיים, לאחר שגייס יותר מ- 225, 000 דולר. ולמרות שהעובדה שנותרה כי מותו של הייר הוא טרגדיה שלעולם לא הייתה צריכה להתרחש, היא גם הפכה לסמל חשוב מדוע זה כה קריטי שאיננו נרתעים מלהתמודד נגד גזענות ושנאה. ולמרות שכעס על מותה הוא בלתי נמנע, חיוני שמורשתה והמסר שלה הם כאלה שלא נשכחים.
