תוכן עניינים:
אחד החלקים הכי פחות אהובים עלי להיות אמא מתבייש בגלל בחירות ההורות שלי. למרבה הצער, יש לי המון ניסיון אישי בתחום ההורות הספציפי הזה. אני אימא כבר למעלה מתשע שנים, עד כה התביישתי בכל מהאופן שבו ילדתי את התינוקות שלי והשלמתי עם פורמולה, ועד לשלוח אותם למעון יום ולתת להם לבחור את הבגדים שלהם. אבל מכיוון שעשיתי הרבה תרגול, הצלחתי גם להבין את הדרכים הטובות ביותר להתמודד עם בושה של אימה, ואולי חשוב מכך, מה לא לעשות כשאני נתקל באמהות אחרות שעושות אפשרויות הורות שונות מאשר כאלה שעובדים בשבילי.
לא תמיד היה לי עור כה עבה. כשהייתי אמא בפעם הראשונה, הערות מיותרות ושאלות אגרסיביות פסיביות לגבי האכלת התינוק שלי, מדוע החלטתי לחזור לעבודה ואפילו הקצב בו הילד שלי עומד באבני דרך התפתחותיות נפגע קשות. כתוצאה מכך איבדתי חברים וביטחון ביכולותי כאמא. לקח לי הרבה זמן להתאושש ולהתעצם מספיק אמיצה כדי להגיד משהו כשאני, או אמהות אחרות, מביישות את האמא, אבל עכשיו אין לי בעיה לדבר. אחרי הכל, אם לא נדרוש אחד לשני טוב יותר זה מזה, שום דבר לא ישתנה.
נראה כי הביישנות של אם-על-אם הפכה לשם נרדף לאמהות, ואי אפשר להמעיט בכמות הבידוד והספקות האימהיים כתוצאה ישירה של בריונות זו. אז עלינו למצוא דרכים להילחם בהערות, בשאלות ושנאה בלתי הולמות, שיפוטיות ובלתי הולמות, אם אנו הולכים לעזור לדור הבא של האמהות להרגיש נאהבות ותומכות. אז למה לא להוציא דף מתוך ספר האמהות הוותיקות הבא, נכון?
שונא, 31
"אני עדיין נאבק בזה. אם זה מישהו שאני לא קרוב אליו אני יכול להתעלם ממנו או סתם ליידע אותם שאני לא משחק את המשחק הזה, אבל אם זו סבתא שלי אני לא מספיק אסרטיבית. אני ' אני פשוט שותק ובעלי צריך לשמוע אותי מתלהב על זה אחר כך. אני עובד על זה כי באמת, זו הבעיה שלה."
ג'ניפר
