עם התוצאות המפחידות ביותר של בחירות 2016 שהן מסתיימות, אתם עשויים למצוא את עצמכם תוהים, כיצד פועלת ההדחה? במלוא הבדיחות, מועמד המפלגה הרפובליקנית עומד בפני כמה טענות חמורות מאוד. ובדומה לכך, רבים תהו, כולל CNN, אם ניתן יהיה להדוף את הילרי קלינטון אם היא גם תהיה נשיאה. ללא קשר למה שאתה מקווה שיכול לקרות, תהליך ההדחה אינו עניין קל.
אנדרו ג'ונסון וביל קלינטון הם שני הנשיאים היחידים שהוחלטו בהצלחה על ידי בית הנבחרים, ולדברי הניו יורק טיימס, שני הנשיאים זכו לאחר מכן על ידי הסנאט. ורק עוד שניים שנחשבו אי פעם להדחה, ג'ון טיילר וריצ'רד ניקסון. אבל מה זה אפילו אומר?
כדי להכשיל את הנשיא הנבחר, יש להקדיש הצבעות ביקורתיות הן בבית הנבחרים והן בסנאט. על פי חדשות חדשות, לעתים קרובות נאמר שהבית מסגיר והסנאט מורשע. זאת מכיוון שהבית מחליט תחילה אם יש יסודות להדגיש את הנשיא. אם הבית מחליט שיש יסודות להדחה את הנשיא, אז הסנאט מנהל משפט הדחה רשמי.
ומה עילות להדחות? על פי החוקה האמריקאית, "בגידה, שוחד או פשעים גדולים אחרים וביצוע עוולות אחרות" מצדיקים הזדמנויות. הקרן לחוקה חוקתית מוסיפה כי אם רוב הבית יעבור להדחה, על הגורם המדובר לעמוד לדין בסנאט.
תפיסה שגויה נפוצה של ההדחה היא שמשמעותה הוצאתו מתפקידו, כאשר היא מתפקדת למעשה ככתב אישום של פקיד ציבור. ההדחה אינה בהכרח מביאה להסרה מתפקידו; זו רק הצהרת אישום משפטית. על מנת שההדחה תביא להוצאת פקיד ממשרדו בהצלחה, על הסנאט לגנות את הפקיד בהצלחה במשפט. על פי הקרן לזכויות חוקתיות, הזדמנות הינה פוליטית ואינה בהכרח פלילית. הדחה היא תהליך דו-שלבי שהוחלט על ידי הבית והסנאט כאחד, עם מושבים והצבעות ארוכות. כך שאולי אתם מקווים להדחת הנשיא הנבחר, אם לחוסר ההדחה של ההיסטוריה של נשיאיו יש מה לומר על זה, נראה שזה מסלול בלתי סביר. עם זאת, כאשר בחירות זו שוברות שפע של תקדימים, ייתכן שההדחה האפשרית לא תהיה רחוקה מכפי שאתה חושב.
