רצח ג'ונבנט רמזי הוא אחד התעלומות הבלתי פתורות ביותר של המאה ה -21. מותו של בן השש ביום חג המולד בשנת 1996 הדהים את האומה. אך היבטים רבים של המקרה המשיכו לבלבל את החוקרים במשך 20 השנים האחרונות. הכי מוזר מכולם? פתק הכופר. על המקרה של הלמ"ס: ג'ונבנט רמזי החוקרים המקוריים בתיק חברו, בעזרת טכנולוגיה חדשה, לבחון שוב את הרמזים. כמה זמן רוב תווי הכופר? לטענת החוקרים, לא כל כך הרבה זמן שהפתק הותיר בבית רמזי - שלדבריהם היה יותר מכתב.
במקרי חטיפה, העבריין לעתים קרובות לא משאיר שטר כלשהו הדורש כסף בתמורה להחזרת הילד שחטף. כמה ממקרי החטיפה המפורסמים ביותר בהיסטוריה החלו עם גילוי שטר כופר, שלא כמו המקרה של ג'ונ בנט רמזי. לעיתים קרובות, ההערות הללו הן הקטע הקריטי ביותר של ראיות שיש לחוקרים - לפעמים זו הראיה היחידה שיש להם. ועל ידי התבוננות בכתב היד, בשפה המשמשת ובפרטי הפתק, הם יכולים לחשוף רמזים לגבי הכותב.
החוקרים בפרשת JonBenét Ramsey טוענים בספיישל החדש של הלמ"ס כי שטר הכופר היה ארוך במיוחד: שלושה עמודים בכתב יד. זה גם נכתב בזהירות רבה - כל ה- I היו מנוקד, למשל, וכשניסו החוקרים לשכתב את השטרות שהם מצאו שזה לקח בערך 20 דקות. מי שכתב את פתק הכופר, אז, היה לו המון זמן.
השטר כלל גם כמה דברים מאוד ספציפיים שבלטו לחוקרים: סכום הכופר - 118 אלף דולר - היה סכום קטן מאוד שיש לדרוש, בהתחשב בכך שהרמזי היו מיליונרים וקרוב למה שקיבל ג'ון רמזי, אביה של הילדה, כ בונוס באותה תקופה (כלומר מישהו שהכיר אותם כנראה כתב את הפתק). החוקרים חשו גם כי שפת תו הכופר, והטון, דומים באופן מוזר לתווי כופר שנמצאו בתרבות הפופולרית, כמו סרטים כמו הארי המלוכלך. החוקרים גם הציעו שהפתק נכתב על ידי אישה, בגלל בחירת המילים, הניסוחים ואלמנטים אחרים ל"קול "וה"סגנון" של השטר שהם בדרך כלל נשיים.
החוקרים גם ציינו כי חלק ניכר מהמידע בשטר הכופר הוא חיצוני: מרבית הערות הכופר קצרות, נכתבות במהירות ועדכניות.
עם זאת, היו חטיפות כופר מעט משונות מעט: כמו 13, פתקי כופר נפרדים שהושארו לצ'רלס לינדברג בחודשים שלאחר נחטף בנו התינוק בשנת 1932. במקרה של לינדברג, החוקרים השתמשו בכתב ידו של השטר כדי לקשר לחשוד אפשרי. זו הייתה הפעם הראשונה שמעבדת הפשע של ה- FBI ביצעה ניתוח כזה של כתב יד. למרות שנשארו כמה פתקים, הם לא היו תווים ארוכים והם יצרו דיאלוג מתמשך בין מיני לינדברג לחוטף.
מכתב הכופר של שלושה עמודים שנשאר לרשמי הרמזי היה התקשורת היחידה שהייתה להם. מעולם לא בוצעה שיחת טלפון, אף על פי שבמכתב נאמר כי החוטף התכוון להתקשר כדי להסדיר צניחה מכספי הכופר.
במקרים מסוימים, נוצרים הערות כופר באמצעות גזרות מגזינים או ספרים, כך שניתן יהיה לאיית מילים ולא להשתמש בכתב יד (שיכול היה לזהות את החוטף). פעולה זו נקראת אפקט הערת הכופר ומשמשת גם לתיאור הגדרת סידור משונה או גופנים מסוגננים מסוימים.
חלק מהרוצחים השתמשו במכתבים מסוג כופר כדי לתקשר עם התקשורת או עם הציבור במהלך פרעותיהם: באופן המפורסם ביותר, רוצח המזלות שלח את סדרת המכתבים הקריפטיים אל כרוניקה של סן פרנסיסקו בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים.
אף על פי שהמכתב בפרשת JonBenet Ramsey נותר אחד מקטעי הראיות המרתקים והביזאריים ביותר בתולדות הפשע באמריקה, הוא מעולם לא הוביל להרשעה והתיק לא נפתר.
