עסקת הפסקת האש שהתווספה על ידי ארצות הברית ורוסיה אמורה הייתה להיכנס לתוקף בסביבות הצהריים ביום שני, אך כמו בכל כך הרבה גורמים בעסקה, נותרו ספקות רבים לגבי יעילותה. כמה זמן יימשך הפסקת האש הסורית? ההסכם שקבעו שתי המדינות מבוסס הן על הצבא הסורי (תחת הנשיא בשאר אל-אסד) והן על האופוזיציה הסורית להסכים להפוגה לפחות בשבעה ימים - דבר שממשלת סוריה על פי הדיווחים הסכימה עליו בהודעה בטלוויזיה הממלכתית, כך מדווח USA Today.
מרבית הקבוצות המרכיבות את האופוזיציה הסכימו גם לציית לכללי הפסקת האש, אם כי לפחות אחת - הקבוצה האיסלאמית אהראר אל-שאם - הוקיעה את התוכנית וטענה כי מדובר ב"חצי פיתרון "לא הוגן שהיא לא יכולה לקבל. ללא קשר לעמדתו המוצהרת של כל אחד מהצדדים, מה שיקבע באמת את הצלחת הפסקת האש יהיה האם האלימות ממשיכה או לא, מכיוון שעדיין ניתן לראות האם מישהו מתכוון לשחק לפי הכללים.
על הביקורת הסורית נמתחה ביקורת בגלל מספר חסרונות וחולשות, ונראה גם מפוקפק כי אם הכל יתנהל כשורה, התוכנית תביא לכך שארצות הברית ורוסיה יעבדו יחד למרות עמדותיה השונות באופן בוטה. אולם, כפי שציין CNN, הפסקת האש הנוכחית בסוריה היא הצעד הראשון קדימה מזה חודשים של ניסיונות לא מוצלחים של עסקה, והיא ככל הנראה מייצגת את האפשרות הטובה ביותר כרגע בהתחשב בעובדה שהסכסוך בסוריה כה מורכב. בקצרה, תוכנית הפסקת האש תנסה להפסיק את האלימות בין ממשלת אסד לבין קבוצות המורדים הסוריות השונות המרכיבות את האופוזיציה, בניסיון להקל על האלימות המתמשכת שאזרחים סבלו כתוצאה מאזרחי החמש שנים מלחמה.
אם כל הצדדים המעורבים דבקים בהפסקת האש, למשל, CNN הסבירו שאפשר יהיה לספק "גישה הומניטרית לחלקים מסוריה כמו חלב", ותתרום ליצירת אזורים מפורזים, הנחוצים מאוד. על פי הדיווח ב"גרדיאן ", טורקיה מסרה כי למעלה משלושים משאיות סיוע מוכנות להישלח לסוריה בפיקוח האו"ם כדי לספק אספקה למדינה שנקרת המלחמה, שם כבר מתו 300, 000 איש כתוצאה מהאלימות. לאחר מכן היא עשויה גם לאפשר לארה"ב ורוסיה לאחד כוחות להילחם דאעש ובקבוצה הקודמת הקשורה לאל-קאעידה, ג'בהת פאטה אל-שאם (JFS).
באשר לכמה סביר שזה קורה בפועל? ובכן, זה תלוי במי אתם שואלים. החסימה הראשונית הגדולה ביותר לתכנית, כמובן, תהיה שקבוצה אחת או שתיהן בוחרות שלא להיצמד להפסקת האש, מה שהופך אותה לחסרת תועלת במהות. אבל גם אם ההפסקה מתקיימת, עדיין יש קושי רב לפנינו. בראיון לרדיו 4 של BBC, אמר שר החוץ הבריטי לשעבר דייוויד מיליבנד כי העובדה שארצות הברית ורוסיה מייצגות דעות כל כך שונות על אסד פירושה שהעסקה בנויה באופן טבעי מטלטל, על פי הגרדיאן:
אם יש מספיק אינטרסים לטווח הקצר המצטרפים לאמריקאים ולרוסים, אזי מאיתנו בצד ההומניטרי יש סיכוי לנסות ולהפוך את ההבדל עבור 17 מיליון אנשים נאים בשטח סוריה. הקושי הגדול עתיד לרדת לעתידו של הנשיא אסד, מכיוון שברור שבמערב הוא נתפס כמי שלא סתם רצח רבים מאזרחיו שלו אלא הקצין את מי שעדיין נמצא שם. מצד רוסיה הם רואים בו את התקווה הגדולה. ואין בהסכם הזה שום דבר שמתגבר על אותה חלוקה יסודית.
כפי שציין ווקס, יש גם את העובדה כי ממשלת אסד והאופוזיציה נלחמים - וככל הנראה ימשיכו להילחם - על העובדה שכעת השליטה במדינה מוחזקת על ידי מיעוט דתי עלאווי, כאשר 90 אחוז של סורים הם למעשה מוסלמים סונים. האופוזיציה רוצה שאסד וממשלתו ילכו, גם אם זה אומר לעבוד עם קבוצות כמו JFS בכדי לגרום לזה לקרות. ועם מדינות כמו רוסיה ואירן (שלא לדבר על קבוצות כמו חיזבאללה) שיש להן אינטרס לתמוך במשטר אסד, לפי סקיי ניוז, ברור שעדיין יש דרך ארוכה ומסובכת לפני שכל דיבורים אמיתיים על שלום יכולים אפילו להתחיל.
ושוב, אף אחד מהחששות הסופיים הללו לא ישפיע רבות על כך אם ניתן יהיה לספק את הוראת הפסקת האש הראשונית לשבעה ימים. אז נכון לעכשיו, נראה, השאלה הגדולה תצפה ותמתין לראות אם כל צד ימשיך בסופו של דבר. אך יש לקוות, כי עבור כל הסורים החיים כיום באלימות, הם יקבלו זאת.
