11 דברים שאנשים צריכים להפסיק לומר לאמהות שאינן ביולוגיות, מייד

להיות אמא לא ביולוגית לילד יש אתגרים שבאמת משתנים מאותם הורים ביולוגיים באופן בלתי נמנע. כלומר, יש הרבה מאותם אתגרים כמו כל הורה אחר, אבל חלק מהדברים שאנשים אומרים על אמהות לא ביולוגיות הם למעשה חלק מאותם אתגרים נוספים שאנחנו נאלצים להתגבר עליהם. קל לאנשים לשכוח שבלי קשר לאיזה סוג של הורה אנו, בין אם זה ביולוגי, שלב או מאומץ, ניתנה לנו מתנה בכך שאנו יכולים להיות חלק מחיי הילד. כל אמא טובה, בין אם ילדה את אותו ילד ובין אם לא, הולכת להוקיר את המתנה הזו (גם כשהמתנה הזו באה לצד קקי של התינוק והקאות והתפרצויות זעם).

תמיד היה לי מזל עם מעגל החברים והמשפחה שלי, ואיך הם התייחסו אלי כאל אם החורגת לבת של בן זוגי. איש מעולם לא הטיל ספק בנוכחותי, החלטותיי או כישורי ההורות. למרבה הצער, אני לא יכול לומר את אותו דבר כשמדבר עם אנשים שלא מכירים אותי כל כך טוב. אני לא יכול לומר לך כמה עמיתים לעבודה מתבדחים איתי על היותה "האם החורגת הרעה", ולא רק שזה פוגע, אלא זה מעבר לפוגע. כמובן, תלמידים מקדימים אינם היחידים ששומעים כמה דברים די פוגעים, מיושנים ומיותרים. בידיעה אילו חברים שלי עברו להיות הורים מאמצים, אני מתחלחלת לחשוב על חוסר הרגישות שיש לאנשים בכל מה שקשור לדבר על אימוץ.

בכנות, כלל אצבע טוב לעבור במצב אלה (ובכל מקרה) הוא זה: אם זה נשמע כמו שאלה או תגובה אתה עלול להרגיש מוזר לשמוע או לענות לעצמך, רוב הסיכויים שאתה לא אמור להגיד את זה. אם יותר אנשים היו פועלים לפי הכלל הפשוט הזה, פחות אמהות לא ביולוגיות היו שומעות את הדברים הבאים מאנשים שבאמת ובאמת צריכים פשוט לדעת טוב יותר.

"אבל את לא אמא האמיתית שלהם"

מה לעזאזל לא "אמיתי" בי? אני אוהב אותה ואכפת לה ממנה, אני דמות אם מבחינתה, אני בסביבה יותר משלושה רבעים מחייה, ואני מתכנן להמשיך להיות בסביבה עד סוף החיים ההם. רק בגלל שלא ילדתי ​​אותה, לא הופך אותי לפחות פחות אמיתי.

"אני מניח שעלי לשאול את ההורה 'האמיתי' שלהם"

למעשה, יש לי אמירה כיצד גם הילד הזה גדל. כל עוד היא אצלי בבית, אני חלק ממשוואת ההורות. ההנחה שהורה ביולוגי של הילד הוא היחיד שיכול לקבל החלטות לגבי חייו זו הנחה לא הוגנת שעלולה לבטל שנים של עבודה כדי ליצור קשר כדאי.

"הם בטח מדברים עם אמם האמיתית על זה"

דבר אחד שהבהרתי, ובעיקר ברגע שבתי החורגת פגעה בגיל ההתבגרות, הייתה ששמחתי לדבר איתה על כל דבר. קיימנו דיונים על דימוי גוף, חיוביות מין וסת, כחלק מהניסיון שלי לנרמל רבים מהנושאים האלה (כי אני לא בטוח עד כמה אמה הביולוגית מדברת איתם).

"האם הם רואים בך האם החורגת הרעה?"

לא אכפת לי אם זה ייאמר בבדיחות או כבדיחה, זה הדבר הכי מעליב שאתה יכול לומר אי פעם לבת חורגת. אני לא מכיר תלמיד ראשי אחד שלא עובד על התחת שלהם מנסה להראות שהם אוהבים את ילדי החורג שלהם ורוצים להיות כלולים.

"אה, זה בטח כל כך קשה"

בטוח. כלומר, בהחלט יש אתגרים לגדל ילד חורג, אבל יש אתגרים לגדל ילד כלשהו ואני לא באמת יכול לומר שהאחד קשה יותר מהשני. אני חושב שאני יכול לומר בבטחה כי הדבר תקף גם לגבי ההורים המאמצים.

"אתה חייב לשנוא את אמם האמיתית"

בכנות, כמה בונה זה לטרוח לשנוא את מי שהביא לעולם את ילדך החורג (או ילדך המאמצ)? הכל קורה מסיבה, אם תשאל אותי, כך שקשה לשנוא את הסיבה שיש לך את הילד הזה בחייך.

"כמה זה עלה?"

ברצינות, לא. לדבר על כסף, במיוחד כשמדובר להכניס ילד לחיים שלך, זה פשוט גס. הייתם שואלים את הורה של נער מתבגר כמה עולה לגדל את הילד שלהם? מה יהיה העניין?

"אתה מודאג מהם מחפש את אמם האמיתית?"

אני לא מבין מדוע צריך לטפל בזה. האם אתה באמת חושב שאחרי שנים של גידול ואהבת ילד שלא ילדת, הם היו מסתלקים רק בגלל שהם הכירו את אמם הביולוגית? זה לא הסרטים, אנשים.

"אתה הולך לספר להם?"

שוב, זה לא הסרטים. אני לא יכול לחשוב על הורה מאומץ יחיד שאני מכיר שישקול אפילו להסתיר את האמת מילדם, אפילו לרגע.

"זו הסיבה שהם לא נראים כמוך!"

אם אני מדבר כבן זוגו של מישהו שהוא בירקיאלי, אני מכנה בולש * ט. אתה אף פעם לא יודע למה ילדים מסוימים לא נראים כהורה אחד או אחר, ואמירת דבר כזה לאימץ או למדרגה זו לא רק מעליבה, זה פשוט לא מודע.

"זה לא אותו דבר כמו שיש לך ילד משלך"

כאילו בושה של אימא לא הלכה מספיק רחוק, בואו נגיד לאמהות לא ביולוגיות שמה שהם עושים (הורות) אינו טוב, או אותו דבר, כמו הורות לילד ביולוגי. איזו אמירה והנחה מחרידות להשמיע. היו לי אותן מחשבות פולשניות בדיוק לגבי בתי החורגת כמו שעשיתי על הילדים שלי. להניח שהורה מאומץ או תלמיד חריג לא יעשו דבר למען ילדם הלא-ביולוגי, זה לא רק שלא הודיע, זה לא נכון.