תוכן עניינים:
- קאט, 34
- שאנון, 40
- ג'נה, 38
- ג'ני, 32
- ויקטוריה, 32
- מייגן, 27
- קים, 37
- שרה, בת 35
- הולי, 23
- טרי, 30
- ארלן, 22
- ג'יימי, 33
אתה יודע כשהיית ילד, או אולי נער, והיית שברירי כלפי ההורים שלך? אולי התחננת בהם להביא לך משהו שלא מגיע לך או לא יכולת להרשות לעצמך? או שאמרת שמשהו באמת מתכוון, רק כדי לעלות? והם אמרו, "אני מקווה שיש לך ילד יום אחד כדי שתדע מה זה מרגיש?" אני די בטוח שזאת הסיבה שקיימים פעוטות. פעוט נלהב זה משהו אחר, אז חשבנו שנשאל חבורה של אמהות מה זה מרגיש לשרוד התקף זעם פעוט.
הבן שלי מתקרב להפוך לגיל שלוש, או כמו שכמה חברים אומרים לי, הוא עומד להפוך ל"שומר מסך ". הוא כבר מראה סימנים לבמה המאיימת והמאיימת-מעט הזו במהלך מה שניתן לתאר רק כ"הזוגיות הנוראיות". אם כי אני מהסס לתייג את שנת חייו "נוראית" מכיוון שבסך הכל הוא ילד די מצונן, ובכל זאת הוא יכול להיות מתוסכל בקלות, ונוטה לבכות ולצרוח אם מכונית הצעצוע שלו מתגלגלת מהשולחן (כי יש בשום דרך שהוא לא התכוון שזה יקרה).
במקרים נדירים שלבן שלי מתמוטט בפומבי, אני תמיד מרגישה את הלחיים שלי מעט ורודות כשאני נאבקת להרים אותו ולגרור אותו מהאזור. אני יודע שאני לא היחיד עם פעוט שבוכה כשאומרים לו שעת המשחקים נגמר. הנה כמה מאמות אחרות שמביאות את זה לגמרי, כי סולידריות.
קאט, 34
GIPHY"העיקרי (התקף זעם היה כאשר) היינו בספינת שייט, וחשבנו שזו תהיה חופשה רגועה עם פעוט בן שנתיים. היא צרחה רצח עקוב מדם כשראתה את אזור הבריכה. לא רצתה שום קשר לזה, כאילו היא תמות.
היינו צריכים למכרז לאי בתחנה אחת. הנסיעה לשם היא הייתה בסדר. המון תינוקות שמחים בחוף הים, מננמים, מצמררים. היא הביטה סביב וצרחה כמו בנשי. התחרפנו ומיד חזרנו למכרז לספינה. אבל הם לא היו עוזבים עד שהיה מלא. אז היא המשיכה להחמיר ולהחמיר. כל הסירה התמלאה שהיא איבדה אותה. זועקת כאילו היא נדקרת. כולם היו שקטים ומתבוננים ממש בנו. כמה בני נוער צעירים צעקו למישהו "לנער את אותו תינוק שקט." רציתי לתקוף אותם, אבל היינו בצרות קשה
לבסוף הסירה הייתה מלאה והחלה לנוע. היא המשיכה לצרוח. כולם עדיין היו שקטים, בוהים בנו. זה קצת סוער עכשיו ואנחנו מנסים להרגיע אותה ולשמור על איזון. מחזיק אותה ואז מושיט אותה אלי. אני כמעט מפיל אותה מהסלעי, מהמבוכה והחרדה. זר לידי עוזר להחזיק אותי. שמחתי על מעשה החסד האחד.
סוף סוף נגיע לסירה ולתא הנוסעים שלנו. אנו מתחלפים לאכול בזמן שאחד מאיתנו צופה בה בתא הנוסעים. למחרת יצאנו לאזור משותף. היא המשיכה לברוח מאיתנו בצעקות. ויתרנו וחזרנו לבקתה שלנו מדוכאת מהגיהנום. זרים מחאו כפיים והריעו כשיצאנו מהאזור.
בילינו את שכר הדירה של הזמן בבכי והתמודדנו איתה בתא כדי לא להטריד את כולם. בינתיים חברינו עם ילדים צעירים יותר וגילה היו קרירים ונאים כל הזמן. אני מפחד מכדי לצאת לשייט שוב. אני לא יכול לספור את כמות הפעמים שהיא גרמה לי לרצות למות ממבוכה. אני כל כך שונא את תשומת הלב."
שאנון, 40
GIPHY"אני לא מתבייש בקלות, וכשיש התפרצויות זעם של פעוטות, אני אשב באמצע המעבר ואזור על הילד שלי להתמודד עם זה ולא שם לב לעולם שבחוץ. אני מקווה שזה לא ייקרה כמו קודש. ככה בדיוק אני מתמודד עם כל חירום. מיקוד בלייזר."
ג'נה, 38
GIPHY"זרק התקף כי אמרתי לא למשהו שהוא רוצה ולקחתי אותו. הוא היה עייף ורעב, אז זה צרח, התייפח, זרק רעש. אבל התעלמתי ממנו. לא סיימתי קניות ולא התכוונתי להיכנע."
ג'ני, 32
GIPHY"הבת שלי הייתה עם זעם בגלל שהיא לא הצליחה להשיג את מה שהיא רצתה. שכחתי מה זה, אבל זה תמיד משהו פשוט. אני נוטה לגעור בה על התנהגותה בתקווה שהיא תפסיק. אם זה ממשיך, אני לא מכיר בכך יותר ומציב אותה לפסק זמן. אני לא עוברת לאורך כל הדקות לפי הגיל. אני אומר לה שהיא צריכה להישאר יושבת בזמן פסק זמן ולחשוב מה עשתה והדרך היחידה שהיא יכולה לצאת היא כשהיא הבינה מה היא עשתה ומוכנה להתנצל באמת. אה והיא כבר לא בוכה."
ויקטוריה, 32
GIPHY"עבר התקף זעם אחד. הוא רצה לפתוח את תיבת Hot Wheels לפני ששילמנו באמצע המעבר בטרגט. שום דבר שהייתי אומר לא ידבק בו. הוא פשוט דבק בכך שהוא רוצה לפתוח את כל המכוניות הקטנות האלה באמצע הנתיב. נתתי לו אזהרה אחרונה אחת והוא לא הקשיב, אז הרמתי אותו על כתפי, השארתי את כל מה שקניתי ויצאתי מהחנות. הוא צעק ובכה כל הדרך, ואני הייתי בדיוק כמו 'נו טוב, פעוט צועק, אין מה לראות כאן'.
כשהוא הגיע למכונית הוא בכה והתנצל, אבל דבקתי בתותחי ויצאתי. הרגשתי קצת פרועה שלא אשקר, אבל אני פשוט רואה את זה כחלק מהחיים. הוא קטן. הוא לא מבין הכל אבל התפקיד שלי לאכוף את הכללים. זה קרה לפני כשנה, ועכשיו בכל פעם שיש לו צעצוע הוא יגיד לי 'אנחנו משלמים קודם, אמא'.
הורות זה לא קל אבל כל כך שווה את זה!"
מייגן, 27
GIPHY"פעם אחת, בספטורה, הפעוטה שלי בת השנתיים זרקה התאמה מסיבית. הייתי בתור וגרסתי את נעליו אצל גברת מכירות. נשארתי רגועה, שילמתי על הדברים שלי והוצאתי אותו מהחנות והבית. הוא נלחם בי כל הזמן שסחבתי אותו, אבל פשוט החזקתי אותו אחוז בחוזקה אליי וכשנכנסנו לאוטו דיברנו על איך זה לא היה נחמד הוא בעצם נרדם מייד. הייתי נבוך בהתחלה, אבל גברת המכירות הייתה כל כך צינה וסיפרה לי סיפורים על כך שהפעוטה שלה הייתה דוב. בסופו של דבר צחקנו על זה. קשה לאנשים קטנים שאין להם שליטה על חייהם שלהם."
קים, 37
GIPHY"פעם הייתי ממש נבוכה, אבל אז כשנולדה קבוצת התאומים השנייה, התורן שלי נשבר. עכשיו אני מטפל בהם ברוגע, מגניב, ונאסף (לרוב) ונותן להם לקרות. אני עושה בטח שהם בטוחים ולא מכריחים את עצמם לאחרים, אבל בכנות, אם הדברים האלה קורים, אני נותנת להם לצרוח ולהתנפנף ולהתפוצץ ולצעוק ולבכות. אני אותה אמא."
שרה, בת 35
GIPHY"זרקה פעם התאמה לקניון כי היא לא רצתה לעזוב, והשתמשה בתגובה 'אין לי שרירים' כשניסיתי לגרום לה לעזוב. אז התכופפתי ולקחתי את ידה ואז הלכתי אחורה, גררתי אותה בזרוע על רצפות הקניון החלקלק, בעדינות רבה אך הרחק ממקום המשחק. כשהיינו מחוץ לטווח הראייה של מקום המשחק, היא הייתה מוכנה לקום וללכת. הרבה אנשים נעצו בי מבט, אבל פשוט נתתי להם את הצער הזה, "הילד שלי מגונה" וחצי חיוך ואף אחד לא אמר כלום. היה די ברור שאני עדין ולא מרושע.
לא דאגתי יותר מדי מאנשים אחרים כי היא הייתה רועשת מאוד והנחתי שהם בטח הבינו שאני מנסה לסלק אותה מהמצב. בהמשך פיתחנו את מה שקראנו 'כלל OMSI'. הכלל הוא: אם אתה עוזב יפה כשמגיע הזמן ללכת, אני אדאג שנחזור בקרוב. אם אתה זורק התאמה, לא נחזור למשך זמן רב. ואז אם הם היו עוזבים יפה, בפעם הבאה הייתי אומר 'אנחנו חוזרים כי התנהגת כל כך יפה כשהגיע הזמן ללכת בפעם האחרונה'. ואם הם לא עשו זאת, אם הם היו שואלים 'האם נוכל ללכת ל- OMSI?' הייתי אומר, 'לא, סליחה, זרקת התאמה בפעם האחרונה כדי שאנחנו עוד לא מוכנים לחזור'. זה באמת עבד! התחלנו שפעם הייתה 4."
הולי, 23
GIPHY"זה היה כשבוע לפני שנולד. אז הייתי בן 2 והייתי בהריון סופר, בדרך ל- OB-GYN חדש לגמרי. מעולם לא הייתי לפני כן, לא ידעתי לאן אני הולך, תלוי לחלוטין בפלאפון שלי כדי להגיע לשם. היה לב מתוק, עד שעלינו על הרכבת. אני מושיב אותה מולי וזה רק מתחיל. היא לא רצתה להביט דרך החלון, היא לא רצתה לדבר. ניסיתי להניח את נטפליקס. היא שלפה את הטלפון שלי מהיד שלי, צורחת ובוכה, והשליכה אותו על האדמה ושברה אותו. לגמרי חסר ערך עכשיו. עכשיו היא צורחת כי היא אכן רצתה את נטפליקס. כולם בוהים. אני על סף דמעות וסופר בהיריון. יש לי כבר חרדה חברתית, אז התחשק לי לעזאזל. הסיוט הגרוע ביותר.
אני צריך לגרור אותה בתחנה הבאה בועטת וצורחת. זו לא התחנה שלנו, אגב. יש לי מושג אפס מה התחנה שלנו. היא מתחרפנת בזרועותיי, ומכיוון שאני ענקית והריונית מחזיקה את כל הדברים שלנו פלוס היא, היא עכשיו על הבטון ובוכה כי שמטתי אותה והיא נפגעה. אז עכשיו היא בוכה על האדמה. אני בוכה על האדמה. התור שלי הוא בפחות משלושים דקות ואני אבוד. זה היה הדבר הכי מחריד ומביך שעברתי בחיי.
סוף סוף קמה סבתא זקנה קטנה ושואלת אם אני בסדר, ואני פשוט מתחילה לפטפט בה בכל מה שקורה ואיך אני אבודה. היא נרגעת וקורה 20 ומשהו נשאיל את הטלפון שלו כדי שאדע לאן אני הולך. הכל הסתדר והגעתי למינוי שלי בזמן, אבל וואו זה היה אכזרי."
טרי, 30
GIPHY"כנראה היה בן שלוש או שלוש. היינו ביעד, והוא רצה כדור שנדלק. היה לו אחד ממש דומה בבית, וכבר קניתי חבורה של דברים באותו היום. סיכמנו שהוא יכול להחזיק את זה בזמן שקנינו, אבל נצטרך להחזיר אותו כשמגיע הזמן לעזוב. זה היה מוצלח בעבר. זה לא היה באותו יום.
הוא התחיל לזרוק זעם ענקי, זועק וקשת-גוף. הרגשתי נבוך, עייף וסוג של עצבנות - שניהם איתו על זה שיש לי זעם זה, כמו גם על עצמי שציפיתי שדברים ילכו חלק עם הפעוט. ביקשתי ממנו להפסיק לצעוק. הוא לא עשה זאת. הזכרתי לו שצועק הוא מבחוץ. הוא נתן אפס f * cks. אז ערכתי אותו, השארתי את עגלת החנות בחנות והוצאתי אותו החוצה. הוא צעק הרבה יותר, ואני החזקתי אותו, נדנדתי אותו ודיברתי על איך לצעוק מבחוץ. אישה שנסעה בחניון צפרה ונתנה לי אגודלים, מה שבאמת עזר לי להרגיש פחות לבד באותה תקופה. בסופו של דבר הוא נרגע, אז חזרנו לעגלה שלנו וסיימנו לעשות קניות."
ארלן, 22
GIPHY"עברו רק התפרצויות זעם קצרות מכיוון שהיא עייפה או רעבה. אז ניתן לה חטיף או שבעלי ייקח אותה החוצה לרגע. היא די טובה. אני באמת צוחקת את זה רוב הזמן ונשארת רגועה. כי מה עוד נעשה?"
ג'יימי, 33
GIPHY"זו הרגשה נואשת מאוד, שלא משנה כיצד תתמודד עם זה או מה תעשה, אתה תישפט על כך שאתה עושה את הדבר הלא נכון. אז אתה יודע, זו אותה הרגשה של לעולם לא תוכל לנצח שנשים מקבלות כל הזמן על כל ההחלטות שלהן לגבי כל דבר. בעיקרון אם חיית חלק כלשהו בחיים שלך כאישה, אתה יודע איך זה להיות אם היית צריך להתמודד עם זה ישירות או לא."
