13 ספרים ששנו את חיי לפני ואחרי שילדתי ​​ילדים

אני אוהב ספרים. אם היו לי שעתיים נוספות ביום (ואיזה אדם לא רצה לזה?), בוודאי הייתי מבלה את זה בקריאה. קראתי ספרים להשראה יצירתית, לברחת מציאות, לבידור ולפעמים, שהבידור ממש משנה את חיי. ספרים לימדו אותי על אהבה וגבורה ודמיון. הם שינו את דעותיי ועיצבו את האידיאלים שלי. הם היו איתי לפני ילדים ואחרי ילדים. אבל הם פשוט נתנו לי המון תחושות.

אני תולעת ספרים מוחלטת ולפני שנולדו לי ילדים יכולתי לטרוף מאה ספרים בקלות בשנה. (מישהו אחר מרגיש תחרותי באופן מוזר ב- Goodreads, או שזה רק אני?) אפילו עם ילדים אני עדיין מעדיף לקרוא את הקדימות, אבל עם פחות זמן להקדיש לזה, אני תמיד מחפש המלצות על ספרים שאני בהחלט חייב קרא נכון ברגע זה. זה לא אומר שאני לא אוהבת להרים רומנטיקה פלאפית מרגישה-טוב (וכמה כאלה הם באמת הפאבים שלי), אבל אם מישהו ייתן לי רשימת ספרים ששינתה את החיים שלהם, הייתי רוצה לבדוק את זה בחוץ.

לכן אני נותן לך את הרשימה שלי. אלה 13 ספרים שתמיד, תמיד ייצמדו אלי. (ועכשיו אני רוצה להתחיל לקרוא שוב את כולם.) הם עיצבו את הדרך בה אני הורה, איך החלטתי לגדל את ילדי, והם היו איתי ברגעים החשובים ביותר בחיי. כל כך הרבה ממי שניתן למצוא בדפים הבאים:

'האתר של שרלוט'

לכולנו יש את ספר הילדות האחד שהתאהבנו בו לחלוטין, והרשת של שארלוט מאת EB White הייתה הספר הזה בשבילי. מעולם לא האמנתי שיכולתי להרגיש כל כך עמוק כלפי חזיר ועכביש, אבל עשיתי (ועדיין כן). באכפתיות מבעלי חיים, יש שם שיעור מעמיק יותר על להכניס את עצמך לנעליו של מישהו ולראות דברים דרך העיניים שלהם, לא משנה כמה שונים החיים שלהם עשויים להיות. (ואני מודה, הפסקתי לאכול חזיר אחרי שקראתי את זה ואת Babe: The Gallant חזיר מאת דיק קינג-סמית '). אספתי את הספר הזה כל כמה שנים מאז ששמעתי אותו לראשונה בכיתה א ', ואני עדיין בוכה ממש בסוף.

'הצד שלי להר'

את הצד שלי של ההר מאת ז'אן קרייגהד ג'ורג 'הוקצה קריאה בכיתה ד', והתאהבתי בזה בהחלט. סם, הדמות הראשית של הספר, כל כך אמיץ וכל כך יכול להסתגל. הוא משאיר את חיי העיר שלו מאחור ובורח לקטסקילס. זה סיפור הישרדות אפי. הייתי לעתים קרובות אדריכל העולם הדמיוני כששיחקתי עם החברים הכי טובים שלי, והסיפור הזה נתן השראה לכמה ממשחקי ההעמדות פנים הטובים והאפיים ביותר. זה סיפורו של ילד שברח מחיי העיר שלו להתגורר במדבר. אני עדיין רוצה בז בזילוף חיות מחמד. אני מתכנן לקרוא את הספר הזה לילדים שלי כשהם בערך באותו גיל שקראתי אותו לראשונה. ואני מקווה שזה יעודד אותם למצוא תמיד שמחה בחיק הטבע.

'קמט בזמן'

יש כל כך הרבה ספרים קסומים שעיצבו את חיי ואת ילדותי. אני מאוהב לנצח בכדור הארץ התיכון, בהוגוורטס ובנרניה. אבל כשאני חושב על ספר אחד שהעניק לי השראה כילד וגרם לי להסתכל על העולם שלנו באור חדש וקסום, כנראה שאצטרך לבחור את הסרט " A Wrinkle in Time " של מדלן ל'אנגל. היה משהו כל כך מגניב באיך שהיא שוקלת את המדע בסיפור. זה גרם לי לשאול שאלות גדולות על זמן ומרחב וזה ממש הטמיע את הרעיון שיש יותר בחוץ ממה שאנחנו יודעים עליו או אפילו יכולים לראות. אפילו אם לא נוכל לחתור את היקום כולנו, אני עדיין מקווה שכשילדיי יהיו מבוגרים מספיק (וכבר ספוגים אותם עשירים כמו בהוגוורטס ונרניה) הם יעריכו את הלילה האפל והסוער "זה מביא את מג מארי על כל מיני הרפתקאות.

'הכל שקט בצד המערבי'

אני כל כך בר מזל שלא חוויתי מלחמה ממקור ראשון. כשהייתי בכיתה י 'הוטל עלי לקרוא את כל השקט בחזית המערבית מאת אריך מריה רמרק, לא היה לי מושג עד כמה זה יפתח עיניים. לא רק שהספר הזה הראה עד כמה מלחמה הרסנית יכולה להיות, זה גם היה כל כך עצוב לקרוא שהמלחמה עוטפת את כולם, אפילו אנשים הגונים ואכפתיים. הסתכלתי פתאום על ההיסטוריה והאקטואליה בצורה אחרת. אין ספק שיש טובים ורעים בעולם, אבל כשראיתי את מלחמת העולם הראשונה דרך עיניו של חייל גרמני רחמן, הבנתי שרק בגלל שמישהו הוא האויב שלנו, זה לא אומר שהם רעים.

'תקנות בית השיכר'

ג'ון אירווינג הוא בהחלט אחד הסופרים האהובים עלי בכל הזמנים. ברגע שקראתי את ספרו תפילה לאוון מייני, הייתי מכור לחלוטין. כללי בית הסיידר שינו לחלוטין את מחשבותי על הפלות. לפני הקריאה ראיתי בזה סוגיה מורכבת רק בעדשת חיים, מתוך מחשבה על התינוקות בלבד. לאחר הקריאה הבנתי שזה בערך כל כך הרבה יותר. זה קשור לבטיחות לנשים ובחירותיהן. הבחירות לא תמיד קלות, אבל ג'ון אירווינג מטפל בנושא זה בחן. מלבד כל זה, זה פשוט סיפור טוב.

'Agorafabulous: משלוחים מחדר השינה שלי'

Agorafabulous: שיגור מחדר השינה שלי מאת שרה בנינקסה הוא קריאה מצחיקה. בנינקסה בגילוי לב להפליא ומצליחה לא רק להעביר את רצינות הקרבות שלה עם מחלות נפשיות (במקרה זה חרדה קשה, דיכאון, התקפי חרדה ואגורפוביה), היא גם מציגה את זה בצורה שמאפיינת את עצמה באופן מרענן. כמי שיש לה מאבקים דומים, זה היה מדהים לא רק להרגיש שאני יכול להתגבר על האגורפוביה שלי, אלא יכולתי לעשות זאת בהומור ובמחלה. בנוסף, כל מה שעוזר לך להרגיש פחות לבד הוא תמיד בעל השפעה.

'המדריך של אינה מאי ללידה'

כשהייתי בהריון עם ילדתי ​​הראשונה, המדריך של אינה מאי ללידה שכתבה אינה מאי גסקין בהחלט שינה את חייו. קריאת דיווחי נשים על לידות טבעיות, פיזיולוגיות ויפות מלאו אותי בביטחון. יש כל כך הרבה חוסר וודאות כשאתה בהריון בפעם הראשונה, והספר הזה השרה בי אמון ונוחות כאלו, שהלוואי והייתי יכול לגרום לזה לקריאה נדרשת לכל אישה בהריון. אפילו הנשים שעברו לידות קשות ראו את היופי בה. הבנתי כל כך הרבה יותר על התהליך שקראתי את הספר הזה.

"אן הגייבלס הירוק"

כאשר קראתי את אן מג'ייבל גרין מאת LM מונטגומרי בילדותי, התאהבתי מייד באנה. היא הייתה חמה ואמיצה, והכי חשוב, בעלת דמיון. אבל הספר הזה באמת שינה את חיי כשקראתי אותו אחרי שהפכתי לאמא. פתאום הבנתי כמה מרילה אוהבת את אן. כל רגע מתוק ומריר בספר הזה התחיל לעלות לי כל החיים החדשים. אני אוהבת במיוחד את סיפורם של הסיפור שלעולם לא מאוחר מדי למצוא את המשפחה שלך או למצוא אהבה, ושכולנו יכולים ללמוד אחד מהשני.

'דרך ג'ליקו'

קודם כל, דרך ג'ליקו מאת מלינה מרקטה הוא ספר שמעורר בי באמת השראה כסופרת. זה גרם לי להבין כמה ספרות בוגרים צעירה ומדהימה יכולה להיות. סיפורו של הגיבור, טיילור, שזור בסיפור של חברויות מדור קודם. זו עלילה קשה לתאר ולתת לה צדק, כי האופן בו היא מתכנסת מדהימה. אך מעבר לכתיבה עוצרת הנשימה והאריגה המורכבת של הסיפור, ההשפעה הרגשית שהייתה לספר עליי אינה ניתנת למחיקה. בעיניי, הספר הזה הוא איך לפעמים אנשים נכנסים לחיינו ברגעים מכריעים ומשנים את מסלול הדרך לטובה. (יש לי צמרמורות רק להקליד את זה.) אם תבחר להרים ספר כלשהו ברשימה זו, האם אוכל להציע בעדינות לנסות את הספר הזה לפי גודל?

'האוהל האדום'

האוהל האדום מאת אניטה דיאמנט גרמה לי להרגיש את כל הדברים לגבי המשמעות של להיות אישה. זה סיפורה של דינה, אישה מהברית הישנה. דינה היא בתו של יעקב בספר בראשית וקורבן אונס שמוביל לטבח של עיר שלמה. הדבר שהכה בי בספר זה שהוא מעמיד את דינה במרכזו. זה מראה את הקהילה המדהימה והמעצימה של הנשים במשפחתו של יעקב. ובסיפור הזה חוגגים את הווסת והלידה.

זה ממש גרם לי לרצות להקים אוהל לאחיותיי הווסתות כדי שנוכל לבלות כמה ימים ברכלות. זה אולי נשמע סופר גבינה, אבל זה שינה את הדרך בה ראיתי את נשיותי ואת כוחי כמספק חיים. לנשים לא היה כל הכוח בעולמה של דינה, אבל היה להן כוח נשי יותר ממה שיכולתי לדמיין. אוקיי, כן, גבינה, אבל בכל זאת משתנה בחיים.

'סוס הברונזה'

עלי לכלול את סיפור האהוב החביב עלי. הורס הברונזה מאת פאולינה סימונס, שנקבע במהלך המצור על לנינגרד במלחמת העולם השנייה, נוגע לאופן בו טטיאנה בת ה -17 עוברת מנערה אוהבת וחלקה מטופשת לאישה עמידה וחזקה. אה, והיא נופלת על חייל בצבא האדום בשם אלכסנדר, והוא ראוי לחלוטין. סיפור האהבה והמאבק שלהם דרך אחד הרגעים העגומים בהיסטוריה עדיין מותיר אותי דומעת. אף ספר אחר לא פגע בי בקושי מרגיש כל כך קשה. אני מרגישה שאני כל כך יודעת ואכפת לי מהדמויות האלה. זה באמת מכה בבית כמה ספרים וסיפורים אינטגרליים כשמדובר באיך שאני רואה את העולם.

'ארקדיה'

לורן גרוף היא סופרת מדהימה ומעוררת עוררין, ובעוד שגורמים ופיורי קיבלו המון תשומת לב בשנת 2015, החביב עלי הוא עדיין ארקדיה. הסיפור משתרע על עשרות שנים מחייו של ביט סטון. הוא נולד בקומונה היפי ואתה מתנסה בחיים שם דרך עיניו של ילד, אבל אחר כך, כשהקומונה מתפרקת, אתה עוקב אחר הסיפור דרך עיניו של מבוגר התפכח אך עדיין אידיאליסטי. האופן בו זה מסופר הוא כל כך מיידי וחלוף עוצמה. הרגעים בחייו חומקים מהר יותר מכפי שרוצים. זה גרם לי לרצות לשבת ולהיות נוכח יותר על בסיס יומיומי ולהעריך את היופי שנמצא מולי מתוך ידיעה שהוא לא תמיד יכול להיות שם.

אם תצאי להדגיש את הקטעים היפים בספר זה, סביר להניח שלא תניח את העט שלך. ספר זה נתן לי השראה ברמה כל כך בסיסית, אמנותית.

'מהנדס רוזי רברה'

נכתב על ידי אנדראה ביטי ואיור דיוויד רוברטס, רוזי ריבה, מהנדס הייתי צריך להכין את הרשימה שלי. חבר החונן את הספר הזה לילדים שלי, והוא סיים במהירות את הקריאה האהובה עלינו בכל שעות היממה. זה קריאה חמודה עם איורים יקרים, אבל המסר שבבסיס הוא נפלא: שחק ויצר, ואל תדאג כל כך מהביקורת שאתה עלול לקבל.

אני רוצה שהילדים שלי יהיו גמישים ותאתגרו את עצמם תמיד. אני לא רוצה שהם יאבדו את הדחף האינסטינקטיבי שלהם ללמוד ולשפר את העולם. זה ספר מהנה, והקרח בעוגה הוא שהוא כולל מהנדסים. הקריאה בו יחד עם ילדיי ממש רמזה אותי עד כמה חשוב לקרוא ספרים מעצימים על בנות ונשים, במיוחד עבור הבת שלי.