13 דברים טיפשים שאמרתי על סקס אחרי ילדים, לפני שנולדתי ילדים

פעם, לפני שאי פעם נכנסתי להריון ולפני שנולדו לי ילדים, היה לי המון סקס. עכשיו, על ידי "הרבה סקס", אני מתכוון שהיה לי תיאבון מיני בריא מאוד. אפילו עם כל כך הרבה סקס, מעולם לא נכנסתי להיריון עד סוף שנות העשרים שלי. לפני שילדתי ​​תינוקות אמרתי המון דברים זחוחים ושיקוליים לגבי אימהות וילדים עם ילדים. לא רק שחשבתי שלעולם לא אוולד ילדים משלי, אלא חשבתי שאם אעשה זאת, אני עדיין אהיה מינית באותה מידה. כן, אמרתי הרבה דברים מטופשים על יחסי מין לאחר התינוק, אפילו לא היה לי בכלל.

אני סולח לעצמי לשעבר כי בעצם אי אפשר לדעת באמת איך תהיה אימהות עד שתחווה זאת ממקור ראשון. הייתי צעיר יותר, בטוח, אבל הייתי גם די מסודר בדרך הספציפית שלי לראות דברים. פשוט משכתי את הרעיון של ילדים, אבל לפעמים חשבתי על זה, וכשעשיתי זאת, לא יכולתי שלא להחיל את מה שידעתי בכל מצב אפשרי שיכולתי לראות את עצמי בו. מסתבר שלא ידעתי הרבה מאוד.

כל כך הרבה בנושא האימהות החריף אותי, אבל הייתי הרבה שיפוטית גם לגבי הרבה מזה. חשבתי שאם אהיה אחר, לא אהיה חופשי לעשות בדיוק מה שאני רוצה, כשאני רוצה (כאמא, אני עדיין מפנה זמן לכל הדברים החשובים, וסדרי העדיפויות שלי השתנו). חשבתי שלא אוכל לטייל (ובכל זאת טיילתי בשנה האחרונה יותר כאמא ממה שהייתי בהרבה משנותי ללא ילדים). נבהלתי שאהפוך להיות הבן חסר המין הזה שנפלה ונרמה כשבן זוגה עונה על צרכיו במקום אחר (אבל גם זה לא היה המקרה כאן). אז במה עוד טעיתי כשמדובר במין אחרי אימהות? ובכן, הרשו לי לספור את הדרכים …

"אני לא מתכוון לתת לתינוק להפריע לסקס"

פעם חייתי בעולם פנטזיה. כזו שבה אני מניח שהיה לי בייביסיטר מסביב לשעון שיכול היה בקלות להשתלט על גידול ילדתי ​​בכל פעם שמצאתי את עצמי חרמן במיוחד. בואו נגיד שמעולם לא קרה, והתינוק (כיום פעוט) לעיתים קרובות מאוד נכנס בדרך של יחסי מין.

"סקס לאחר לידה יהיה בהחלט קל יותר ממין הריון"

אמנם לא היה לי הרבה דרך קיום יחסי מין בהריון (בזכות היותי במנוחת אגן במשך רוב ההיריון שלי), לא יכולתי לדמיין לעשות זאת (או אפילו לרצות) כשיש לי כדור באולינג בן 9 קילו. בטן. חשבתי שמין לאחר לידה יהיה הצמד בהשוואה. טעיתי.

"אני פשוט לא מקבל נשים שמפסיקות לעשות סקס אחרי ילדים"

אז באמת לא. עם זאת, אחרי שהיה לי את בני, הבנתי. בין להיות מקופח משינה קשה, לדלג על מקלחות תכופות, אף פעם לא לשים שום דבר שלא היה עליו כתמים (ולכן לא להרגיש הכי טוב שלי), ובנוסף להיכנס למאבקים קצרים עם בעלי (כי זה מה שקורה כאשר האמור לעיל קורה על בסיס קבוע) התחלתי לתהות אם פרישות אינה הדרך הטובה ביותר לחיות את החיים.

"אני בטוח שארצה לקיים יחסי מין לפני הביקור שישה שבועות לאחר הלידה"

פעם הייתי קצת כדור קרן. אוקיי, הרבה כדור קרניים, בעצם. חיים מבלי לקיים יחסי מין פעמים רבות בשבוע (לפעמים ביום) נראו, אתם יודעים, ריקים. חשבתי שזה יהיה המצב לאחר הלידה, שאני עדיין ארצה את זה כל הזמן. בואו נגיד שסקס היה הדבר האחרון במוחי אחרי שנולד הבן שלי, ובמשך חודשים ארוכים.

"פשוט נלך למלון אם נצטרך"

נהגתי לחיות גם בעולם פנטזיה בו האמנתי שאם אני רוצה לישון עם בעלי, פשוט היינו מתגנבים למלון למשך לילה למפגש רומנטי (או סתם מלוכלך פשוט). זה לא קרה. ראו, ללדת ילדים פירושו לבזבז הרבה כסף שתשתמשו בדרך כלל בדברים מהנים לעצמכם כמו להישאר במלון לא מאושר במקום על דברים כמו קרם חיתולים וספריי מלח. אבל אם תשמור על האמונה, סוף סוף תוכל לקבל הזדמנות להתגנב כשהם קצת יותר מבוגרים (כמו שבסופו של דבר עשינו, והאדם היה שווה את זה).

"לעולם לא נזמין סקס לעולם".

זו הייתה מחשבה שיפוטית כל כך מצידי. תיארתי לעצמי שאנשים שתזמנו יחסי מין היו שבורים, חיו קיום עצוב וחסר מין בעיקר. בנאדם, יכולתי לסטור לי הזקן. אמנם אין לנו "ליל סקס" כשלעצמו (אם כי אני שוקל עליו מאוד), אך פעמים רבות קיימתי יחסי מין מאז שהפכתי לאמא רק בזכות תזמון והכנה מסוימים. כן, זה היה גם שווה את זה.

"פשוט נהיה יצירתיים לגבי איפה אפשר להתעסק בבית"

כתבתי בעבר מאמרים על איך ההורים צריכים ליצור יצירתי ביחס למין אחרי שנולדו הקידואים שלהם. עשו סקס במקלחת! המטבח! המכונית! כן, זו עצה טובה והכל, אבל זה לא אומר שאני כל הזמן עושה את הדברים האלה. חשבתי שאהיה, אבל ברוב הלילות אני עוברת מהתשישות העצומה של להיות נו, הורה.

"אני לא יכול לדמיין שמשהו טוב יותר ממין"

האם ציינתי שהייתי ממש אוהבת סקס באמת? זאת אומרת, אני עדיין עושה זאת, אבל זה כבר לא החלק החשוב היחיד בחיי. אני גם מאוהב לחלוטין להתכרבל עם בני ופשוט לבלות כמשפחה. אולי זה נשמע צולע לאנשים בלי ילדים, או לאנשים עם ילדים, אבל זו האמת.

"אני הולך להמשיך עם הקבצים מהיום הראשון"

נשבעתי מעלה ומטה שאעבוד על חבלי לאורך כל ההיריון והחודשים הראשונים של חיי הלידה. באמת עבדתי עליהם כשהייתי בהריון. פעם התינוק הזה יצא? כן, תשכח מזה.

"אני עדיין ארגיש סקסית אחרי שילדתי"

רציתי להאמין שעדיין אהיה האישה בעלת ביטחון הגוף וחיובתה שהייתי לפני ההריון. חשבתי שאולי אעריך את הדברים שגופי עשה, וארגיש שאני זוהר וסקסי. לא. במקום זאת, הרגשתי שהבטן שלי מתנפנפת מתמיד, כמו שהציצים שלי היו דולפים באופן מעיק, כמו שהפטמות שלי עדיין היו בגוון הלא נכון, וכמו שאף אחד מעולם לא ירצה אותי או את גופי שוב. זה מצץ.

"אין מצב שאני מאבד את הליבידו שלי"

מעולם לא דמיינתי שהליבידו שלי יואט בכוחות עצמו, אבל ללדת תינוק זה יכול לעשות את זה. למען האמת, איבדתי את הליבידו שלי לגמרי שם במשך זמן מה, ואפילו עכשיו, אני לא שולט כמעט כמו פעם. אני עדיין עובד על החזרת חלק מהליבידו שלי ואולי יום אחד הדברים ישתנו, אבל העניין הוא שפעם הייתי שקרן גדול ושמן.

"אני בטוח שהמין יחוש אותו הדבר"

זה אולי נכון עבור אנשים מסוימים, אבל זה בהחלט לא בשבילי. מכיוון שחוויתי קריעה, אני עכשיו הרבה יותר רגיש באזורים התחתונים שלי. זה שינה את הדרך בה אני מקיים יחסי מין ואילץ אותי להאט. במובן מסוים, זה לא דבר רע באמת.

"חיי המין שלי בהחלט לא ישתנו"

חה חה חה חה חה ח. ח.א. ח.א. זה השקר הכי טוב שכולנו מספרים לעצמנו, לא? אבל באמת, הכל משתנה אחרי תינוק וזה בסדר.