תוכן עניינים:
- "איך מכינים את הארוחות שלך לכל המשפחה שלך?"
- "מה בעלך עושה בזמן שאתה מכין את ילדיך בבוקר?"
- "אני אראה אותך בבית הספר נושר, נכון?"
- "אז אתה גוזז את השיער של הילדים שלך, או שאתה משלם איש מקצוע?"
- "האם הבעל שלך מלביש את הילדים שלך, מדי?"
- "לפחות הבעל שלך לא צריך לחנות מכולת, נכון?"
- "איך אתה מתמודד עם קמה בלילה לבד?"
אנשים עושים כל מיני הנחות לגבי אימהות. ממצב הזוגי שלנו, לאיך שנולדנו, לאיך שילדנו, זרים ממהרים לקפוץ למסקנות. כמה מההנחות הפחות פולשניות, אך עדיין הסוגיות של מעצבנות, שחוויתי הן ההערות שאנשים משמיעים לגבי אופן הטיפול בילדיי. כשמדובר בהורות לילדים שלי, נראה שאנשים חושבים שאבא של הילדים שלי אינו מסוגל או נעדר. אז, בכנות, נמאס לי מהשאלות הסקסיסטיות שנאלצתי לענות עליהן לגבי הורות בעלי, בעיקר מהנחה של זרים שעדיין חושבים שאמהות הן ההורים היחידים שמסוגלים לא, אני לא יודע, להלביש את ילדיהם.
כשבן זוגי ואני דיברנו על שיש ילדים, דיברנו על איך אני אחראי על הרבה מהדברים הביתיים היומיומיים ועל ניהול לוחות הזמנים של הילדים, מכיוון שלו"ז העבודה שלי גמיש יותר משלו. אך זה לא הפריע לו להיות הורה משותף פעיל ומעורב. בן זוגי תמיד היה הטבח המשפחתי, הראשון שהתעורר בבוקר, הבחור שעושה את הכלב לפנות בוקר, ותמיד היה טוב יותר עם תינוקות ממני. אז הייתה לי תחושה טובה איך החיים עשויים להיות לאחר שילדנו ילדים. מאז שהפכנו להיות הורים יחד הוא היה הורה משותף פנטסטי בכל הדרכים שקיוויתי.
אבל זרים לא יודעים זאת. זרים רואים אמא עייפה דוחפת טיולון במהלך היום עם שני ילדים מצועצעים, או אמא שמתחננת בפני ילדה בת החמש כדי להחזיק את הדלת פתוחה כדי שתוכל לדחוף את העגלה הענקית דרך הפתח הצר לבית הקפה כדי להימלט ממשפך. הם לא רואים את האב, אז הם מניחים עלי הרבה ברגעים ההם. כן, אני עובד על התחת שלי כשאני עם הילדים שלי, אבל גם אבא שלהם מכניס את העבודה שלו. ושנינו מוקירים את זמננו הבלעדי ואיתם רגעים פשוט ליהנות מחברת ילדינו. וזו הסיבה שאני מוצא את זה גרירה עצומה שאצטרך להסביר שוב ושוב איך אבא של הילדים שלי הוא זה שעומד בראש זה או אחר, במיוחד כששואלים אותי את השאלות הבאות:
"איך מכינים את הארוחות שלך לכל המשפחה שלך?"
ג'יפיאחת השאלות הנפוצות ביותר שאני מקבל כאמא היא איך אני מצליחה להאכיל את "החבר'ה הרעבים" שלי. מה שאני רוצה לומר לאנשים האלה הוא "פגשת ילד מתחת לגיל 6?" אולי זה רק הילדים שלי, אבל ילדיי בן השלוש והילדה לא אוכלים כל כך שהם רועים על חטיפים עם גלידה מדי פעם שנזרקת אם הם באמת רעבים. האכלתם קלה יחסית.
אבל למקרה שהם אכן יחלו לאוכל אמיתי, אביהם מכין עבורם מספר אפשרויות בימי ראשון וכך אוכל להחזיק אותם במקרר לשלוף במהלך השבוע. הוא יעשה הכל מכמה שעועית שחורה, המתובלת בדרך היחידה שהילדים שלי יאכלו אותם, לעוף צלוי. עד היום מעולם לא צליתי תרנגולת בחיי, ואין לי מושג ממה מורכב מתכון השעועית השחורה שלו.
"מה בעלך עושה בזמן שאתה מכין את ילדיך בבוקר?"
ג'יפייש לי מושג מעורפל מה קורה בחלק הבית מחוץ לחדר השינה שלי בבוקר, ואני חושב שזה קשור לדגנים ואייפד. כל מה שאני יודע זה שבעלי מביא לי כוס קפה חמה איפשהו בין היישום של קרם הגנה למסקרה, אחרי שהתקלחתי. הוא אחראי על שגרת הבוקר של ילדינו מההתעוררות ועד ארוחת הבוקר, והוא גם מתחיל להכין את ארוחת הצהריים שלהם. אני משתלט אחרי שאני לבוש מספיק. אני באמת לא יודע מה הם אוכלים לארוחת הבוקר בבוקר, או איזה מראה הם צופים. זה יכול להיות קערה של שוקולד צ'יפס ואנימה יפנית. מי יודע? לא אני, ואני בסדר עם זה.
"אני אראה אותך בבית הספר נושר, נכון?"
היי, אני אשמח, אבל זה ידרוש ממני להיות בבית הלידה. במקום זאת, ברוב הבקרים תמצא את בעלי בלבוש העבודה המלא שלו (חליפה, תיק), דוחף את הטיולון הענק שלנו עם שני הילדים עליו במעלה גבעה כמעט 90 מעלות במהירות שיא כדי להגיע לבית הספר בזמן. מכיוון שהוא עובד ממש מאוחר ברוב הלילות ומפספס את שעת השינה, שגרת הבוקר וימי הלידה ממש חשובים לו ולילדינו. אני אוהבת שהם יקבלו את הזמן המיוחד הזה ביחד.
"אז אתה גוזז את השיער של הילדים שלך, או שאתה משלם איש מקצוע?"
ג'יפיאנחנו לא בטוחים איך זה קרה, אבל שני ילדי באמת אוהבים להסתפר. אם רק היו שותפים לאותה תשוקה כשכרתתי את ציפורני הבוהן שלהם!
זה הפך לטקס קשירת אב ובן בו שלושתם מתלכדים זה לזה, ועושים מזה פעילות של חצי יום. ימי תספורת הם מיוחדים, והבנים מקבלים בעיטה מזה שהם מדירים אותי מכיוון שאני לא מקבל את התספורת שלי באותו הזמן שהם עושים (שלהם צומח מהר הרבה יותר).
"האם הבעל שלך מלביש את הילדים שלך, מדי?"
לא, בעלי פשוט נותן לילדים שלנו להסתובב עירום.
לאבא של ילדיי יש תשוקה אמיתית לנעלי ספורט ובאר, נעליים באופן כללי, והוא מנסה ברצינות להפיץ את התשוקה הזו לבחורים שלו. כשיגיע הזמן לנעליים חדשות, הוא ייקח את הבנים לאסוף זוג נייקים מגניב או שהוא יקבל אישור סופי של כל מה שאני מזמין להם ברשת. אנו מנסים להשיג נעלי ספורט תואמות עבורו ועבור הבנים בכל הזדמנות אפשרית, מכיוון שיש מעט דברים חמודים יותר מאשר נעליים קטנטנות בשורה ליד נעלי גברים ענקיות.
"לפחות הבעל שלך לא צריך לחנות מכולת, נכון?"
ג'יפיבטח, אני אאסוף קופסה של המק של אנני וכמה אפונה קפואה במהלך השבוע, אבל את הטיסות העיקריות של האוכל עושים הכל על ידי אבא של ילדי. מכיוון שהוא השף של המשפחה הוא יודע אילו מרכיבים ספציפיים הוא חסר במזווה, איזה בשר לקנות, איך לדעת אם משהו בשל, וכישורי חיים בסיסיים אחרים שאיכשהו פספסתי ובאמת לא אכפת לי לדעת.
"איך אתה מתמודד עם קמה בלילה לבד?"
ג'יפיאני מרגיש שהרווחתי את זה אחרי שהייתי ער כל הלילה בשנה הראשונה לחיי ילדי (להניק אותם), אבל עכשיו אבא של ילדי עונה על כל בקשות שעת הלילה. אני כל כך עייף שאני אפילו לא שומע מה קורה בלילה, אז בבוקר הוא ממלא אותי למי שביקש את הספל הספידי החדש, שראה מכשפה בחדרם, ומי שנא את השמיכה שאליה הם הלכו לישון.
אני לא יודע למה אנשים שאני מניח שהם זה שתמיד ער. אנחנו כן גרים בשנת 2017. גברים עושים כל מיני דברים מדהימים שמעולם לא עשו לילדים שלהם וזה היה פשוט "עבודת נשים". כאילו, אתה יודע, מלא את הספל של הילד שלהם במים.
