תוכן עניינים:
- "תן לה כמה דקות"
- "תן לי לבדוק אותה"
- "זה לא יימשך לנצח"
- "תשמור על עצמך"
- "היא חייבת באמת לאהוב לבלות איתך"
- "זו לא אשמתך"
- "אתה עושה עבודה טובה"
אני אוהב שינה. הבעיה היא שבגלל חרדה, הפכתי לנדודי שינה בלתי ניתנים לבלתי נשכח עם לוח זמנים די נוקשה של אירועים שנוצרו כדי לעזור לי ממש להירדם. הילדים שלי לא מבינים את חשיבות השינה ואיך זה משפיע על גופם ומוחם הצומח, כך שגם להרדים אותם זה לא פיקניק. כתוצאה מכך, יש המון דברים שהלוואי שבן זוגי אמר לי כשאנו נאבקים בשינה באימוני התינוקות שלנו, כך שלכל הפחות לא ביליתי את זמני בתסכול.
כהורים חדשים, אימוני השינה של בתנו היו עולם חדש לגמרי. קראנו את כל ספרי התינוקות ואפילו לקחנו שיעורים לפני לידה, אבל בסופו של דבר זה היה בינינו לבין התינוק שלנו. באותה תקופה נאבקתי עם דיכאון אחרי לידה, והבת שלי נאבקה להשיג ולהישאר על לוח הזמנים שהועיל לשנינו. אחרי הרבה שגרות כושלות, נחתנו על אמבטיה מרגיעה, נדנדה צמודה וסלע מרגיע בזמן שהאכלנו. בן זוגי ואני היינו די נרגשים כשהוא התחיל לעבוד כמעט בכל פעם. היה מדהים להבין שאנחנו נהנים באופן קבוע משנת לילה שלמה, עד שהבת שלי החליטה לשנות את התוכנית.
מסתבר, רגרסיות שינה הן בלתי נמנעות. בין אם זה בגלל שהיא התחילה לגדול את החתול שלה (שלנו התחיל להשתחרר משלה), היא לא חשה את אותן ההשפעות מתזמורת האמבטיה, הסלע וההאכלה כמו שעשתה בשבועות הצעירים שלה, או בגלל שהמוח שלה הוא עסוק יותר (ולכן לוקח יותר זמן להתיישב או גורם לה להתעורר יותר פעמים במהלך הלילה), זה היה מתסכל. איש כבר לא ישן במהלך הלילה. זה בהחלט לא עזר לי לרפא מהדיכאון שלי אחרי לידה, ובכנות, כנראה שהאריך את הריפוי הזה. למרות שכל זה היה חלק טבעי מהתינוק שלנו שגדל והבשיל ככל שהצרכים שלה השתנו, אולי הייתי מרגיש טוב יותר עם חוסר השינה אם בן זוגי היה אומר כמה מהדברים הבאים:
"תן לה כמה דקות"
ג'יפיכאשר התינוק שלי עבר לראשונה את שלב הרגרסיה השינה הנורא הזה, התגובה המיידית שלי הייתה לרוץ לבחון אותה, להחזיק אותה ולהתנדנד בה עד שנרדמה. בכל פעם שעשיתי את האמור לעיל, זה פגע בניסיונות קודמים להיצמד לתכנית שלנו. עם אימוני שינה בכל רמה, חשוב לשמור על דפוס ובו זמנית להישאר נוזלים כאשר צרכיו של התינוק משתנים. הלוואי ובן זוגי הזכיר לי למסור את זה כמה לפני שנחפז פנימה. בלילות יכולתי ממש לחכות לפני שנכנס לבדוק אותה, היא בדרך כלל השתיקה תוך מספר דקות.
"תן לי לבדוק אותה"
GIPHYמכל הלילות שבתי נלחמה בשינה, הלוואי ובן זוגי אמר לי שהוא יהיה זה שיבדוק אותה. מעבר של דיכאון אחרי לידה פירושו שבסוף כל יום הייתי מרוקנת כל כך שלא נשאר לי שום דבר לתת. הוא אכן עזר ולא היה נעדר, אך עדיין היו הרבה פעמים שהוא יכול היה להוריד ממני יותר מהאחריות הזו כדי שאוכל להתמקד בשיפור.
"זה לא יימשך לנצח"
ג'יפיאני יודע שכל שלב בהורות של pf יעבור. אני גם יודע שכשאתה ברגע, השלבים האלה יכולים להרגיש כאילו הם נמשכים כל החיים. כשמחסור לך שינה נראה שהיום מתעצם וכל הלחצים הם גרועים בהרבה.
בלילות שבהם בן זוגי היה בבית מהעבודה, והתינוק שלנו לא ישן, הלוואי שהוא היה לוקח יותר זמן לנחם אותי לפני שאפשר לחרדה להשתלט. אמנם אומרים ששום דבר לא נמשך לנצח אינו מתקן קסם מכל דבר, אך זה יכול לעזור לכל מי שמקשיב להשיג פרספקטיבה מסוימת.
"תשמור על עצמך"
ג'יפידיכאון אחרי לידה הוא כל רב. כשאת אמא טרייה עוברת את זה, קשה להאציל את צרכיו של התינוק לעומת מה שאתה צריך כדי לשרוד את היום. ברור שצרכיו של התינוק נמצאים בראש סדר העדיפויות, אך קשה לספק את העדיפויות הללו אם אינכם יכולים לדאוג לעצמכם. הלוואי ובן זוגי היה אומר לי לטפל בי כאשר אימוני השינה הרגישו מכריע. אם היה לו, אולי הייתי מקבל את העזרה הדרושה לי מוקדם יותר.
"היא חייבת באמת לאהוב לבלות איתך"
ג'יפיבאותם חודשים ראשונים תמיד הרגשתי שהתינוק שלי שונא אותי. חלק מזה הגיע מהורמונים מאוד מבולבלים, והחלק השני היה הפחד האמיתי מאוד שאני עושה הכל לא בסדר. כמטפלת העיקרית, כבר נכשלתי בהנקה, בהדבקה, ועוד המון דברים שחשבתי שאמא "מצליחה" צריכה להיות מסוגלת לעשות. הלוואי ובן זוגי הקדיש זמן רב יותר להצביע על הסיבות לכך שתינוקנו סירב לישון. כאילו אולי הייתי פשוט כל כך מדהים שהיא לא יכולה לסבול להיות רחוקה ממני. אני בטח הייתי מושך את זה, אבל עדיין. הייתי צריך לשמוע מילים כאלה בתקופה שבה הרגשתי נחות.
"זו לא אשמתך"
ג'יפימבין כל הדברים שהייתי צריך לשמוע במהלך אימוני שינה ונסיגות השינה שלאחר מכן, העובדה שזה לא היה באשמתי היא ללא ספק החשובה ביותר. האמנתי באמת שכל מה שהשתבש עם הבת שלנו הוא, באשמתי. אם זו אימהות, הייתי יכול להשתמש בבן זוג שם כדי להזכיר לי אחרת.
"אתה עושה עבודה טובה"
ג'יפיבטח, בן זוגי אמר לי איזה עבודה טובה אני עושה לפעמים. אך ככל שהורות עוברת, מילים הולכות לאיבוד בתרגום כשאתה מותש ולחוץ ומוכה. בפעמים שבכיתי, או התחננתי בפניו שיבדוק את התינוק שלנו כדי שאוכל לקבל איזשהו זמן שקט במוח הכאוטי שלי, אני כל כך מאחל לו לקח רגע להגיד לי שזה בסדר והייתי מצוין. אלה מילים פשוטות, אבל יש להן השפעה עצומה.
בתכנית הגדולה של דברים, אימוני שינה מכל סוג שהוא לא נמשכים כל כך הרבה זמן. זה פשוט מיקוד בחיי התינוק שלך (וגם בחייך), אבל זה עדיין יכול לנקז ממך כל שפיות. עכשיו כשהילדים שלי גדולים יותר ועברו את כל זה (בעיקר), אני יודע שזה הופך להיות קל יותר ואני יודע שבן זוגי מודע יותר לכל הדברים הנכונים לומר ולעשות אם מתרחשת נסיגה נוספת בשינה. שנינו לא מושלמים ולומדים ככל שאנחנו הולכים, אבל עד כה ולמרות חוסר השינה אנחנו מצליחים מצוין. ובכן, למעט הלילות המאוחרים בהם אנו שומעים את ילדתנו בת החמש ערה, משחקים עם לגוס או מתנפחים דרך דלת חדר השינה שלנו. זה תמיד "כיף".
