תוכן עניינים:
הבת שלי בת 5 כשהייתה לי מחוננת אח תינוק. למען האמת, התגעגעתי למסיבת יום ההולדת החמישית שלה כי התאוששתי בבית החולים. מיד אחרי המסיבה שלה, היא ובעלי הגיעו לבקר אותי ואת התינוק החדש שלנו בבית החולים. וברגע שראתה אותו, היא קיבלה מיד את הפרסונה של אח, ומיד עשתה דברים שרק האחות הגדולה עושה. היא נגעה בעדינות באצבעותיו הקטנות, הריחה את ראשו בזהירות ונישקה בעדינות את לחייו. היא חיכתה לו זמן מה, או "לנצח" מבחינת הגן, וכל כך שמחה שהיא סוף סוף קיבלה אותו.
השבוע הראשון בבית היה בהחלט התאמה עבורנו כמשפחה. בתנו עקבה אחר התינוק סביב, שאלה מאות שאלות ורצתה להיות ליד שנינו כל שנייה בכל יום. עם זאת, בשבוע השני לאחר הלידה, היא איבדה קלות את העניין. כולנו נכנסנו לחריץ להיות משפחה של ארבעה. ההתעניינות שלה באחיה גדלה ככל שגדל. כשהיא סוף סוף לא פחדה לגעת בו (היא אמרה שהיא חוששת שהיא תפגע בו בגלל שהוא היה כל כך קטן והיא הייתה כל כך גדולה), היא התחילה להתקרב אליו ולגעת בכפות רגליו. היא משחקת עם אצבעות הרגליים ומטלטלת אותו בתוך הנדנדה והעגלה שלו. התחלנו לצאת לטיולים יחד, ואז היא התעקשה שהיא צריכה לדחוף אותו כי הוא "הוא אחיה, אחרי הכל".
כאחות גדולה לאח בעצמי, אני יכול להרגיש איך הבת שלי מרגישה עם אחיה. ביליתי חלק ניכר מחיי בדאגה לאחי, עוזר לטרחיי ונלחמתי בקרבות של אחי. לקחתי על עצמי את תפקיד ההורה של אחי על מנת לעזור לו בדבר כזה או אחר יותר פעמים מכפי שאוכל לספור. אחי ואני קרובים מאוד, וכך הייתי שמח שהילדים שלי יהיו.
לכן, בעוד שהבת שלי לא תמיד הילדה הכי מתנהגת, האהבה והחיבה שלה לאחיה כמעט הופכים את הסטרדות האחרות שלה לחסרות משמעות. היא האחות הגדולה הטובה ביותר בגלל הדברים הבאים:
היא סבלנית
ג'יפיהבת שלי בדרך כלל מאוד סבלנית כלפי אחיה הקטן. כמובן שיש לה את הרגעים שלה, כמו שהוא זורק זעם פעוט נוקב אוזניים או כשהוא שובר משהו משלה, אבל בסך הכל היא ממש טובה עם לתת לדברים להחליק. מרגע שנולד, היא הייתה מסוגלת לסבול דברים שאפילו יש לי בעיה איתם, כמו אמצע הלילה שלו בוכה לצעקות של אמצע היום. היא הייתה סבלנית, ככל שילדה יכולה להיות, כשהייתי צריך לשים לב יותר לאח התינוק שלה מאשר אליה.
היא נחמדה
אמנם יש להודות שלקח לי זמן לבת שלי לחלוק את הדברים שלה עם אחיה התינוק, במיוחד אחרי שהוא שבר באופן מגושם את אחד מהבנים שלה, היא עכשיו משתפת ומשחקת איתו כל הזמן. בכל פעם שאנחנו הולכים לחנות יחד, היא תמיד מחפשת משהו שאחיה היה רוצה ורוצה להביא לו משהו הביתה. היא מגינה עליו ומוקירה אותו.
היא מועילה
ג'יפיבכל סוף שבוע בעלי ואני אוהבים לישון. הילדים שלנו מתעוררים בסביבות השעה 7:00 בבוקר ולמדו לא להפריע לנו עד שאנחנו מתעוררים. בתנו עוזרת לאח שלה לצחצח שיניים, מכינה את שניהם לארוחת בוקר ומורידה אותו למטה כדי לשחק או לצפות בטלוויזיה. היא עוזרת במהלך היום, מכינה להם ארוחת צהריים או עוזרת לו עם נעליו. היא מקבלת עבורו את הצעצועים שלו לנמנם ולעיתים אפילו עוזרת לו להתקלח. כשהוא נולד לראשונה, היא תפסה חיתולים ונגב לי כשהייתי צריכה עזרה.
היא חיבה
בתי היא לא האדם הכי חיבה. היא שומרת על מרחק מרוב האנשים ולא מוציאה בחיבוק חיבוקים או נשיקות. עם זאת, עם אחיה, היא מוכנה להיות יותר חיבה. השניים תמיד מחובקים ומתנשקים זה עם זה. גם כשהם נאבקים על רצפת הסלון הם צוחקים ומחובקים אחד את השני.
היא אמפטית
אם הוא ייפגע, היא תדרוס ותנחמה אותו. אם הוא מסתבך, העיניים שלה מורמות כי היא מרגישה רע עבורו. היא עוזרת לו להתיידד ועוזרת לו לנווט את העולם. היא מלמדת אותו נכון מהטעות באמצעות משחק והדרכה. היא מרגישה איך הוא מרגיש.
היא שובבה
ג'יפיבואו נהיה אמיתיים, לילד בן 8 יש מעט מאוד עניין לשחק עם ילד בן 3. אבל למרות שבתי בדרך כלל לא מסתובבת ומשחקת עם אחיה, במיוחד לא בסופי השבוע שבהם לבת שלי יש חבר, היא כן מבלה זמן לא מבוטל במשחק איתו. הוא תמיד רוצה שהוא ישחק ולפעמים היא כן אומרת לא, אבל רוב הזמן היא נופלת על הרצפה ומשחקת איתו מכוניות ומשאיות.
היא אוהבת את אחיה התינוק
לבסוף, הבת שלי בבירור אוהבת את אחיה. היא תמיד כוללת אותו, יודעת מה נכון ומה לא בסדר, ומגינה עליו. היא באמת האחות הגדולה הגדולה לאחיה הקטן.
בדוק את סדרת הווידיאו החדשה של רומפר, Bearing The Motherload , בה הורים לא מסכימים מצדדים שונים של סוגיה מתיישבים עם מתווך ומדברים כיצד לתמוך (ולא לשפוט) את השקפות ההורות של זו. פרקים חדשים משודרים בימי שני בפייסבוק.
