7 פעמים אסור שתקשיב לאמא שלך בכל מה שקשור להורות

כשנתת לאמא שלך את המתנה להפוך לסבתא, יתכן שכבר התחלת לשאול איך שרדת תחת משמרתה. לפחות זה מה שקרה לי אחרי שהתחלתי להביא ילדים. כשהייתי בשליש השלישי שלי ה"עצה "ממש התחילה להתגלגל." אולי הנקה היא לא הרעיון הכי טוב, "היא הציעה. "זה כל כך מטורף." חבר'ה, זו הייתה רק ההתחלה. אז כן, אני חושב שבטוח לומר שיהיו יותר מכמה פעמים שלא תקשיבו לאמא שלך כשמדובר בהורות, למרות העובדה שהיא הצליחה לגדל אותך.

זה לא כדי לערער את העובדה שאמי היא סבתא מאוד אוהבת ומאוורסת לשני בני. וכמובן, אין שום עצת הורות שהיא הוציאה מזה והייתה יכולה לפגוע בהן באמת. אני חושב שהרבה מההבדלים בסגנון ההורות שלנו הם דוריים. לדוגמא, גדלתי על הרבה לחם לבן וההמבורגרים של וונדי והילדים שלי גדלים על חטיפי אצות וגבינה אורגנית.

ההבדל הנוסף הוא שהיא סבתא, וממה ששמעתי מבני גילי, סבתות לא משחקות לפי הכללים שלנו (ההורים). הם פועלים ברמה אחרת, ורמה זו היא "לשרת בהנאת הנכדים". אופן הפעולה שלהם הוא לשמח את הנכדים, לעזאזל עם משמעת, לוחות זמנים, אכילה בריאה, מה יש לך. עצת ההורות של אמי נוטה להתיישב עם הרעיון הזה.

בסך הכל העצות של אמי (אם כי לקויות) מגיעות ממקום של אהבה. אני מחזיק מקום לזה, ליתר ביטחון, אני פשוט לא תמיד מקשיב לזה.

כשהיא אומרת לך להחליף את ילדך לבית ספר אחר לאחר אירוע אחד בלבד

ג'יפי

לא עבר זמן רב והגננת שלי הבריחה בבית הספר. זה הרגיש נורא, בידיעה שילדי נפגע (פיזית וגם רגשית) על ידי חלק מהילדים בגן המשחקים, אך בשום פנים ואופן לא היה זה אירוע משנה חיים.

אמי, לעומת זאת, השיקה למצב של סבתא המלכה העזה. "צעדו לבית הספר ההוא, תפסו אותו ולעולם לא יחזור! אש גשם ואבן גופרית על כל מי שעשה אותו לא נכון!" הייתה תגובתה המיידית. "והאם אתה מציע לנו חינוך ביתי מכאן והלאה?" שאלתי. היא לא חשבה כל כך הרבה קדימה, כמובן.

כשהיא מציעה לך לקנות לילד שלך את הצעצוע שהוא רוצה כי הוא נשמע עצוב באמת

ג'יפי

כשהוא יורד ברוב הלילות בבית שלי, אחד הילדים שלי עקב אחרי אחרי בכל הדירה עם אייפד, דפק אותי ברגל עד שהייתי מסתכל על הצעצוע "באמת, ממש, מגניב" שהוא מצא ב סרטון יוטיוב ורצה שאזמין. כמו עכשיו. שנייה זו. אחרת. אתה יודע מה יודע אם מדובר בצעצוע שכבר אינו קיים מטעמי בטיחות או שהוא זמין רק ממוכר אחד באיביי המתגורר בצפון קוריאה.

החזקתי תקיף, אמרתי לא לצעצוע ודבקתי בו. אמי התקשרה וכששמעה את היבבות המתמשכות והבכות ברקע היא הצטרפה למקהלת הבנים. "למה שלא תשיג להם את הצעצוע הקטן? זה לא עניין גדול, " אמרה. "זה קצת כלום! זה לא מקלקל אותם!" היא התעקשה שהם יישמעו עצובים באמת, ושהצעצוע ישמח אותם שוב. לא אכפת מהעובדה שזה יערער את 45 הדקות שכבר ביליתי באומרת להם לא, או משהו.

כשהיא אומרת לך כל ניסיון במשמעת הוא "באמת לא נחמד"

ג'יפי

אמך לא נהנית לראות את נכדיה סובלים. אפילו אם "סובל" פירושו שנכדה לא מקבלת עזרה נוספת בגלידת שוקולד צ'יפס לקינוח אחרי שהם השליכו בצורה לא מוסרית את המנה הראשונה על הרצפה, כי "לא היו מספיק שוקולד צ'יפס באותה סקופ." אתה בהחלט בתקיפתך לא לתגמל את ההתנהגות הרעה עם יותר גלידה.

אימא שלך, בינתיים, פולטת ולוחשת לך במה (כלומר, הילד שלך יכול לשמוע את זה לגמרי) על מה שאתה עושה לא "נחמד מאוד" ואיך אולי תוכל "רק לתת להם קצת להכין הם מפסיקים לבכות."

לא משנה מה תעשה, תחזק את האדמה שלך. אל תיכנע!

כשאתה מעביר חלק מהיום שלא היה כל כך נהדר והיא אומרת שזה "שובר את הלב שלה"

לפעמים אני מתקשר לאמא שלי פשוט להקיא את האירועים הנוראיים של היום וכל מה שאני רוצה זה לשמוע שהילדים שלי יהיו בסדר ושעשיתי עבודה טובה להיות אמא שלהם בכל מקרה. לפעמים אמא שלי תאפשר לי את המונולוג של היום הרע שלי ותחזיר לי בדיוק את מה שאני צריכה. עם זאת, בפעמים אחרות היא עלולה להגיב כשהיא מתקרבת לדמעות בעצמה ואומרת לי שכל חלק מהיום בו אני ממסר שילדי לא היו מאושרים "שובר לה את הלב". אתה יודע, כמו, בדרך מועילה.

כשהיא אומרת שאתה לא צריך לשטוף פירות או ירקות לפני שתאכל אותם

ג'יפי

כשאמא שלי תיגמר והיא מכינה חטיפים או ארוחות לילדים, היא לרוב תדלג על כמה צעדים חיוניים בהכנת האוכל. אתה יודע, כמו לשטוף פירות או ירקות לפני שמגישים אותם גולמיים.

אם אני מטיל ספק בהחלטה שלה לדלג על צעד, היא תגיד לי שאני קנאי מדי על הניקיון ושהיא אוכלת אוכל ככה כל הזמן והיא "בסדר". לעומת זאת, אם היא רואה אותי מפעילה אוכל מתחת למים במשך יותר משתי שניות היא מגלגלת את עיניה ואומרת לי שאני מגוחכת. כן, אני לא מקשיב לה.

כשהיא עומדת מאחורי העובדה שמעולם לא ישנת, אכלת, או וויתרת על המוצץ שלך ואתה "הסתדר בסדר"

ג'יפי

אם אתה מתלונן בפני אמך על כך שילדיך לא יפגעו באבני דרך המקלים על חייך מעט, היא בטח תגיד לך שכל מה שהם עושים זה בסדר כי גם לא עשית אף אחד מהדברים האלה ונראה כמה נהדר התברר לך. ומה שאתה רוצה לומר (ברגע שאתה מוציא את המוצץ שלך מהפה) בתגובה הוא "באמת? אתה מתכוון עם OCD שלי, בעיות אוכל ולעיתים קרובות חרדה נכה שמאפשרת לי בלילה?"

כשהיא קוראת לך לעודד את ילדיך להתחיל לשתות מיץ פירות

ג'יפי

אמא שלך פשוט התקשרה להגיד לך שהיא חושבת שאתה צריך להתחיל לקנות מיץ לילדים שלך. "הם לא שותים מספיק מיץ, " היא תגיד. "ילדים זקוקים למיץ. האם יזיק לקנות קצת טרופיקנה?" היא רוצה לדעת.

כן. כן זה יהיה.