8 הודאות של כשל בלידה ללא תרופות

כשנכנסתי להיריון בפעם הראשונה, התכוונתי לעשות הכל "באופן טבעי" ככל האפשר. חשבתי ש"טבעי "פירושו טוב יותר, ולא עלה בדעתי שכל כך הרבה דברים יכולים לעשות ולעשות, במהלך ההיריון, הלידה והלידה שהופכים את הלידה" הטבעית "לא רק לבלתי אפשרית, אלא גם לא בטוחה. לכן, כש"לא הצלחתי "ליילד על פי תוכנית הלידה המפורטת ביותר שלי, הרגשתי כמו אמא רעה. לכן אני חושב שהגיע הזמן שאגלה כמה הודאות על "כישלון" בלידה נטולת תרופות. אני רוצה שאמהות ואמהות אחרות לעתיד יידעו שאני לא נכשלתי בשום דבר. לידה "טבעית" פשוט לא הייתה המתאימה לי.

לקח לי זמן להבין שלא "הפסדתי" בחזית העבודה. הייתי ממש מרוצה מהתנסות בלידה "טבעית", אז שכרתי מיילדת, כתבתי תוכנית לידה והצטרפתי לקבוצות לידה טבעיות בפייסבוק. ולפי קהילת הלידה הטבעית, הייתה רק דרך אחת נכונה ללדת - להיכנס ללידה בכוחות עצמך ולהעביר בנרתיק ללא תרופות נגד כאבים וכמה שפחות התערבויות רפואיות. לכן, כשהמועד האחרון שלי הגיע והלך, ניסיתי הכל כדי לא להיגרם. הנחתי כמוסות שמן נר הלילה בנרתיק, נתתי למיילדת שלי להפשיט את קרומי והשתמשתי במשאבת שד כדי לנסות לגרום ללידה בבית. ומה קיבלתי למאמצי? תחתונים מבולגנים, כאבים (להיפטר ממברנותיך ממש כואב) וקומץ צירים שהפסיק ברגע שהגעתי לבית החולים.

כאשר לחץ הדם שלי התחיל לזחול, המיילדת שלי המליצה על אינדוקציה. אושפזתי בבית החולים ותוכנית הלידה הטבעית שלי אט אט יצאה מהחלון. הייתי צריך לקבל תרופות לריפוי, מה שאומר שהייתי צריך לפקח באופן רציף ולא יכולתי לעבוד באמבטיה או במקלחת כמו שתכננתי. ואחרי 18 שעות של צירי גב התחננתי לאפידורל. אבל למרות שהצלחתי ליהנות מתנומה נחוצה ומפוארת ומלידה יפה ומעצימה, עדיין הרגשתי שנכשלתי.

אני חושב שהמחסור שחשתי בנוגע ללידה נבע בעיקר בגלל הציפיות הלא מציאותיות. יש לי לידה רומנטית מספיק במידה לא בריאה. נפלתי מהרעיון הרווח שיש רק דרך אחת ללדת תינוק. אני יודע שגם אני לא לבד וזו הסיבה שזו צריכה להיפסק. לא רק שהאובססיה הזו לעבודה ללא סמים ומשלות עשויה להיות לא בריאה, היא מסוגלת, היא מסוכנת והיא אנטי-פמיניסטית ברצינות. אנו פוגעים באנשים בהריון בתהליך וזה פשוט לא בסדר. מסתבר שהדבר היחיד שנכשלתי בו היה עזרה בהנצחת המיתוס שיש רק דרך אחת נכונה ללדת. ובשביל זה אני לגמרי לא מצטער.

הלחץ היה אינטנסיבי

ג'יפי

הלחץ לעשות דברים "נכון" כאמא לעתיד הוא אינטנסיבי. כה אינטנסיבי שהוא גורם לך לעשות דברים ממש מסוכנים ולהעמיד את עצמך או תינוקך בסיכון לטובת אידיאל. קשה להאמין שתינוקות והוריהם עדיין מתים בלידה. יש לי חברים שאיבדו את התינוקות שלהם בתאונות לידה ביתית שניתן למנוע, וחברים אחרים שכמעט נפטרו מכיוון שהם סירבו לגלישה. זה קורע לב, אבל בושה ורצון להיות מושלמים הם כוחות עוצמתיים, ואמהות שלנו פשוט מנסות לעשות דברים נכון.

הרגשתי כל כך אנוכי

מבולגן בעיקר שאנו חיים בתרבות שמלחצת על אמהות לוותר על תרופות נגד כאבים, ואז אומרת להם שהן כשלים אם הן "מערות" ומקבלות את מה שהן צריכות כדי לעשות זאת דרך הלידה והלידה בבטחה. אז הרגשתי כל כך אנוכיים וביקשתי אפידורל ושולל את התינוק שלי מלידה "טבעית".

עבודה כואבת

ג'יפי

לא משנה מה חברים שלי בקבוצות הלידה הטבעיות במדיה החברתית אומרים, כאבי לידה לא היו משהו שיכולתי להסתדר לבד. צירים אחוריים גרמו לי להרגיש שאני גוסס. למעשה חשבתי שאני לא אוכל למסור את הבת שלי מכיוון שכואב לי כל כך. יכול להיות שעשיתי את זה, אבל מדוע הייתי צריך? מדוע יש לנו את הרעיון האנטי-פמיניסטי הזה שאנשים שנכנסים להריון צריכים להרגיש כאב?

דאגתי שדפקתי את הילד שלי

שמעתי כל כך הרבה מיתוסים על הסכנות של אפידורל, שחשבתי שקבלת אחד פירושו שלא אוכל להתחבר לתינוק שלי. ואז, כשלא יכולתי להניק באופן בלעדי, חשבתי שאפידורל שלי אשם. אף אחד מהדברים האלה לא היה נכון, אתם, אבל הרגשתי כל כך הרבה אשמה ובושה.

הייתי כל כך מאוכזב בעצמי

ג'יפי

הרגשתי שמוטים ברצינות כאשר העבודה והמשלוח שלי לא התנהלו כמתוכנן. הייתי פרפקציוניסט, וחשבתי שלא הצלחתי להשיג שלמות, גם כשהחזקתי את התינוק המושלם שלי בזרועותיי.

תוכנית הלידה שלי הייתה לא מציאותית

כל כך הרבה אמהות חושבות שעליהן להיות תוכנית לידה, אני כלול בעצמי. אולם הגיע הזמן ללדת, לגופי ולתינוק לא היה אכפת באמת מהתכנית שלי, אז הוא הלך ממש מהחלון. זה בסדר שיהיו לך תקוות או ציפיות ספציפיות ללידת התינוק שלך, אבל חבר'ה, אני ממליץ לך לחלוטין לשקול זאת כ"רשימת משאלות "לידה במקום תוכנית. ככה, אם הדברים לא יתנהלו כמתוכנן, הם לא ירגישו כל כך טרגיים ותוכלו לחתוך לעצמכם קצת רפיון.

אני באמת אהבתי את האפידורלים שלי

ג'יפי

קיום אפידורל היה מדהים. אהבתי את זה. זה הפך את חוויית הלידה שלי לגדולה ושינתה לחלוטין את דעתי לגבי לידה "טבעית", שהיא באמת מדהימה, בהתחשב בעיקשות כמוני. אני כרגע תומך באמהות תומכות בכל מיני צירים ולידות. אף אחד לא מקבל גביע או עוגיה למטרתו ללא תרופות ויש המון דרכים "נכונות" להוליד תינוק.

הלוואי שלא "ניסיתי" ללדת לידה "טבעית"

אחרי שלוש עמלות שונות, אפידורל ותינוקות יפים, דווקא רציתי שמעולם לא קניתי לשקר כי לידה טבעית היא הדרך היחידה שתוכל להביא תינוקות לעולם. ניסיוני הלידה והלידה הטובים ביותר שלי היו למעשה קבלת אפידורל לפני הגיוס שלי ולא הרגשתי כאב עד שהתינוק שלי היה בזרועותיי והתאוששתי. אני כבר לא מתביישת להיות כישלון בלידה "טבעי". אני מספר לכולם על לידתו של בני בגאווה. אי הרגשת כאב אינה סימן לחולשה. כל הלידות הן מעוות, לא משנה איך הן יורדות.

בדוק את סדרת הווידיאו החדשה של רומפר, יומני דולה של רומפר :

צפו בפרקים מלאים של יומני דולה של רומפר בפייסבוק צפו.