תוכן עניינים:
מדיניות הגירה בעייתית אינה דבר חדש במדינה זו. במשך עשרות שנים מעצרי השלטון עיכבו וגורשו אינספור מהגרים שברחו מתביעה וחוצים את הגבול. אולם לאחרונה לאחרונה נשיא הנשיא דונלד טראמפ יישם מדיניות "אפס סובלנות", שהביאה לכך שהילדים המהגרים נפרדו בכוח מהוריהם. זה סוג החדשות המחרידות ששובר את ליבו של כל הורה שמרגיש, ועכשיו ילדים זוכים לתגובות שוברות לב למדיניות האפס סובלנות.
הבן שלי צעיר מכדי להבין באמת את המורכבות של המדיניות הנוכחית, אבל הוא מבין אנושיות בסיסית. הוא מבין מה נכון ולא נכון. כששאלתי אותו איך הוא ירגיש אם מישהו יסיר את אימא שלו, הוא נראה נסער. הסברתי שאנשים מסוימים נאלצים לחיות בנפרד זה מזה, למרות שהם לא רוצים. התגובה שלו? "זה לא נחמד."
הבן שלי בן 4 והוא כבר יודע שהרבה אנשים (כמו משפחתי) עוזבים את מדינותיהם כדי לספק חיים טובים יותר לאהוביהם. והוא מבין שברמה בסיסית מאוד, זה לא בסדר להפריד ילדים מהוריהם, או לעכב משפחות שלמות יחד. ובעוד טראמפ חתם על צו מנהלי שהוא טוען שיסיים את ההפרדה בכפייה, מאות ילדים עדיין נשארים ללא אפוטרופוס שלהם ואין כל אחריות שהמשפחות הללו לא יופרדו באמצעות גירוש בהמשך.
חדשות כאלו קורעות לב מותירות רבים מאיתנו ההורים על סף הקצה, והמדינה חלוקה בבירור על מדיניות "אפס סובלנות" (בין השאר). אבל כשדיברתי עם כמה אמהות על הרגשת ילדיהם בעניין, לכולן היו תשובות די פשוטות.
שרה, בת 37
"ילד שלי בן 8 עשה שלטים והפגין נגד פנס."
בטסי, 35
