תוכן עניינים:
- הבנתי שאני לא יודע הכל
- הבנתי שרוב האנשים לא מבינים הורות אומנת
- הבנתי כמה אני צריך את השבט שלי
- הבנתי כמה מהר החיים יכולים להשתנות
- הבנתי שארצה להורות למבוגרים, יותר מדי
- הבנתי עד כמה משפחות מסוימות נאבקות
- הבנתי שאין תשובה "נכונה" בחיים
- הבנתי שאני כל כך, כל כך אמיץ
אני ובן זוגי התהפכנו כהורים אומנים, כך שאפשר לומר שהרבה הפתיע אותנו על החוויה כולה. ממש לא עצרנו לחשוב על העובדה שלהיות הורה אומנה פירושו שמישהו יכול להופיע בדלתנו בשעה 21:00 בערב, ובכל כך הרבה דרכים, להפוך את חיינו על פיהם. לאמיתו של דבר, עולמי השתנה כשהפכתי לאומנה, בעיקרו של דבר ותמיד שינה את מי שאני כאדם.
לרובנו יש ידע סטריאוטיפי מעורפל, על מערכת האומנה, כך שלא ידעתי את רוב הפרטים או המציאויות של היותי אומנה עד שישבתי עם תינוק תחת תזונה בחיקי, מנסה להבין מה היא יכלה ללבוש מכיוון שכל מה שהיא הגיעה איתו היה מטונף ומעורר עשן סיגריות. לא עבר זמן רב והבנתי שאין לי מושג איך באמת אומנה - בשני דרכים טובות וקשות כאחד.
התינוקת האומנה הראשונה שבן זוגי ואני נולדנו בביתנו רק שבוע-שבועיים לפני שהיא עברה למשפחה אומנת אחרת וארוכת טווח. בן זוגי ואני היינו איתה כל לילה, מנסים להשמין אותה ולהגיב לה בכל בכי או שיעול עד שהיא יצאה מביתנו. עדיין בכינו מרוב שמחה כשהיתה בת 1 ובכינו בעצב כשסיימו זכויות הוריה הביולוגיים. ההפתעה הגדולה ביותר בלהיות אומנה היא כמה מהר ועמוק אתה מרגיש כמו אמא לילד, לא משנה כמה קצר הזמן שלך בבית שלך. אז עם זה בחשבון, הנה כיצד ההורות האומנה שינו את חיי ואת עולמי, לנצח:
הבנתי שאני לא יודע הכל
ג'יפילפני שהפכתי לאומנה לא היה לי מושג כמה מעט אדע על מקרי ילדי האומנה שלי. לפעמים ידעתי המון, ולפעמים לא ידעתי מידע בסיסי שהורה היה זקוק לו כדי לגדל ילד בבטחה. מכיוון שאומנה היא מערכת עמוסה ובלתי מושלמת, אינך האדם הראשון שמישהו אומר כשמשהו משתנה במקרה, למרות כמה אתה אינטגרלי בטיפול בילד.
הבנתי שרוב האנשים לא מבינים הורות אומנת
אף אחד מבני משפחתי הקרובה לא היה הורי אומנה. אני לא חושב שאתה באמת יכול להבין איך זה מרגיש אלא אם כן היית באותה תנוחה. משפחתי וחברי היו אוהדים, ליתר ביטחון, אך הם לא הבינו עד כמה האומנה והאיכותית להיות אמנה באופן הטוב ביותר. אני עדיין לא חושב שרוב משפחתי וחברי מבינים, אבל אני מאמין שזה היה הדבר הכי טרנספורמטיבי שעשיתי בחיי.
הבנתי כמה אני צריך את השבט שלי
ג'יפיעד שהפכתי להורה אומנה, מעולם לא הרגשתי שאני צריך "אנשים שקיבלו אותי". ואז עשיתי זאת. הייתי זקוק לקבוצה של אנשים שהכירו את המערכת מבפנים החוצה, כמוני. הייתי זקוק לקבוצה של אנשים שלבם נשבר לילדים בביתם ולמשפחות הביולוגיות שנשברו בלב שהחמצו את חייהם של ילדיהם, או שהיו כל כך שבורים בעצמם עד שהם לא יכלו לתת לילד שלהם את מה שהם צריכים..
הבנתי כמה מהר החיים יכולים להשתנות
היה לנו מקרה שהתחיל בכך ששירותי המגן לילדים (CPS) ביקשו שנהיה מוכנים לאמץ תינוק, והסתיים בכך ש- CPS אמר לנו שיש לנו 48 שעות לוותר על התינוק, והכל בפרק זמן של שבוע. נסיבות אומנה יכולות להשתנות בירידות כובע או בפסק הדין של שופט.
הבנתי שארצה להורות למבוגרים, יותר מדי
ג'יפיזה לא נכון בכל מקרה, אבל הייתי מופתע עד כמה לבי נשבר עבור ההורים (לעתים קרובות הצעירים) שהיו תוצר מערכת האומנה בעצמם, או שלא הורה להם כשהם באמת צריכים את זה. לעיתים קרובות יותר, הורי ילדי אומנה אינם בני אדם אכזריים מטבעם, הם פשוט לא היו בעמדה לגדל ילד ממגוון סיבות תקפות. אפילו כשפגשנו את אמא של הלידה של בתי בפעם הראשונה, כמעט שנתיים אחרי שאימצה אותה, חלק ממני רק רצה להביא אותה הביתה וגם לטפל בה.
במקרים רבים באומנה, הורים אינם מסוגלים להורה מכיוון שהמערכת נכשלה בהם איפשהו לאורך הדרך, וזה שובר לי את הלב.
הבנתי עד כמה משפחות מסוימות נאבקות
קראתם על כך בחדשות ושומעים סיפורי אימה, אך הרוב המכריע של מקרי האומנה כרוך בגסות שהיא מעבר להבנה ונעה על אופניים במשך דורות. וזה כמובן מזכיר לכם את הפריבילגיה המדהימה של חינוך בטוח ויציב למדי.
הבנתי שאין תשובה "נכונה" בחיים
ג'יפיטיפול אומנה מקרב אותך הרבה יותר לזירת שירותי הילד והמשפחה מכפי שרובנו אי פעם מגיעים לגבר, האם זה קשה. במקרים רבים התשובה הנכונה אינה ברורה כלל, מה שמקשה עוד יותר על הצפייה. ובעוד שה"תשובה הנכונה "עשויה להיות סיום זכויות ההורים, זה גם משהו באמת נורא עבור האנשים המעורבים.
הבנתי שאני כל כך, כל כך אמיץ
הדבר הנפוץ ביותר (והכי מעצבן) שההורים שאינם אומנה אומרים להורי אומנה הוא שהם לא יכולים לטפח משום שהם יתאהבו ושונאים להיפרד. אני מבין שזה מפחיד, אבל הופתעתי שהדבר המדויק הזה קרה כמה פעמים, וחייתי לספר את הסיפור. למען האמת, לא רק שרדתי להיפרד מילדים שהתאהבתי בהם, נעשיתי חזקה ממה שהייתי קודם. התינוקות האלה, וההורות האומנה, שיפרו אותי, וזה לעולם לא יכול להילקח ממני.
