תוכן עניינים:
הנקה זה דבר יפה, אבל זה לא תמיד קל. אז אם מישהו שם בחוץ האכיל אותך בשורה כלשהי על האופן בו הגוף פשוט "יודע מה לעשות" כדי שלא תיתקל בבעיה אחת, מחק את המחשבה הזו מהמוח שלך. אני לא מנסה להחריף אותך, אבל אני גם לא רוצה שתהיה שוברת לב לחלוטין אם תתמודד עם כמה אתגרים סיעודיים. לדוגמה, קשרי לשון, רקמות הבלוטות לא מספיקות וסטיות NICU שיכולות לגרום לאספקת תת-תחתית. אז ביקשתי מכמה אמהות מניקות לחשוף כיצד הן מטפלות באספקת תת-שלם, ולכולן היו כמה שיטות וחוויות די מעניינות לחלוק את זה, לדעתי, יכולות להועיל לכל אמא שתניקה בקרוב.
כשהייתי בהריון עם בני קראתי המון ספרים שכולם טענו שלכולם (ואני מתכוון לכולם) יש את היכולת להניק. הם גרמו להיראות כמו אלה שלא סתם לא התאמצו מספיק. ואז ילדתי והבנתי שיש לי הרבה קלפים שנערמים נגדי כשמגיע הזמן להניק. ראשית, הבן שלי נלקח למלכ"ה כך שלא ראיתי אותו אפילו ביומיים הראשונים לחייו. הוא גם היה מחושם, כך שלא הספקנו אפילו לנסות לינוק עד שהיה כמעט בן שבועיים. הייתי כל כך לחוצה ודיכאונית שלא התחשק לי לשאוב, אז כשהחלב שלי נכנס לא ניצלתי וזה התחיל להתייבש במהירות. הייתי גם בתרופות לכאב וחרדה, בזכות כל טראומת הלידה שלי, כך שלא עזרו למצב הקל ביותר.
ואז, בדיוק כשחשבתי שהדברים לא יכולים להיות מאתגרים יותר, יועצת הנקה אמרה לי שהיא בטוחה למדי שאין לי רקמות בלוטות מספיקות. אז לא, הנקה לא תמיד קלה. שאבתי כמו אישה מטורפת במשך ארבעה חודשים והאכלתי את בני מה שיכולתי, אבל לא משנה כמה "תגביר את אספקת החלב שלך" תה וכדורים שבלעתי, או כמה שיבולת שועל אכלתי, אף אחד מהם לא עזר. בסופו של דבר השלכתי את המגבת. יש אמהות שמצליחות להגדיל את ההיצע שלהן ולהמשיך להניק, כמובן, מכיוון שכל אישה, תינוק ומצב שונה. אז, עם זה בחשבון, הנה כמה אימהות שטיפלו בבעיות האספקה שלהן:
לורי, 34
"הבת שלי נולדה בגודל 6 אונקיה. אשכולנו האכלנו בהתחלה ומעולם לא השגתי את החלב שלי. בפגישה של 3 הימים שלה היא איבדה 4 אונקיות, אז היה לי תוסף. אין לי מושג למה, אבל החלב שלי אף פעם לא באמת נכנס. זה היה מפחיד ומתסכל כי מה יותר 'רגיל' או טבעי? ולפני שילדת אתה שומע אנשים אומרים דברים כמו, 'נשים עושות את זה מתחילת הזמן. לא עניין גדול.' אני די בטוח שהאכזבה הוסיפה לדיכאון שלי אחרי לידה, ואני מקפידה ליידע נשים אחרות שזה קורה. לפעמים אנחנו לא יודעים למה, אבל האכיל הכי טוב. עכשיו הבת שלי נמצאת 15 חודשים מחוץ לטבלאות הגידול בעזרת פורמולה. בריא ככל שיהיה. הלוואי שלא הייתי מתקשה בעצמי כל כך."
ג'ני, 32
ג'יפי"לא היה לי מספיק אספקה בתוספת שהיא לא תלה טוב. השלמנו עם הנוסחה. שאלתי משאבה מנשים, תינוקות וילדים (WIC) ושאבתי, כדי שנוכל להאכיל אותה בבקבוק."
רייקה, 36
ג'יפי"היה לי אספקה ראשונה עם הראשון שלי לאחר שביליתי ב- NICU את ימי החיים הראשונים שלהם (אנו משתמשים בכינויים ניטרליים מגדריים). לא התמודדתי כל כך טוב, בכנות, ועדיין יש המון פריקה רגשית שעלי כנראה לעשות בכל מערכת היחסים שלנו עם ההנקה. אחת הדרכים בהן נשארתי שפויה והתחלתי לסלוח לעצמי הייתה להתחבר מחדש לחברה ותיקה שעברה איתה בעיות דומות. כשהייתי עדה להעצמה שלה סביב 'האכילה היא הטובה ביותר', והחביבות והבוטות שהיא הציעה לי, הצלחתי לסלוח לעצמי שהגוף שלי לא היה מה שהוא אמור היה להיות עבור הילד שלי.
אלחנדרה, 32
ג'יפי"עם, סבלתי איתו שאובחנתי ככישלון לשגשג. כנראה שהנושא לא היה זה שהוא לוקח כמה שזה לא הייתי מפיק מספיק. לאחר בדיקות מרובות ובכי, סוף סוף הצלחנו לומר שזה חלב אם שלי לא הספיק לו. אז בגיל 4 חודשים התחלנו לתת לו אוכל לתינוק כמו גם תוספי פורמולה ועדיין ניסיתי לשאוב כמה שיכולתי. בסופו של דבר הוא סבל מחלב אם עד גיל 8 חודשים. עכשיו הוא באחוזון החמישים עד ה 75 ולבש בגדים 24 חודשים בגיל 18 חודשים."
סטפני, 38
ג'יפי"עם בתי לא טיפלתי בזה טוב. חשבתי שנכשלתי בה. היה לי דיכאון נורא אחרי לידה. ניסיתי להזין משולבים עד שחזרתי לעבוד, אך לא הצלחתי להמשיך. כשבני נולד קיבלתי את האבחנה של רקמות הבלוטות לא מספיקות. היה לי טוב לקבל תשובות. הצלחתי להציב מטרות משלי ולהגדיר את ההצלחה שלי. משולבת האכלתי אותו במשך 8 חודשים ואהבתי את מערכת היחסים שלנו עם ההנקה."
אווה, בת 34
ג'יפי"הסרתי את כיס המרה שלי באותו שבוע בו הניתוח הלא מתוכנן שלי, קיכלי, Clostridium difficile, או C. diff, (ואתה לא יכול להניק כשהייתי באנטיביוטיקה בגלל זה), קשירת השפתיים של הבן שלי, דלקת השד והקושי.. אך מה שעזר לבסוף לספק התחתון היה שאיבת חשמל. ניסיתי עוגיות הנקה, תה חלב אם, חילבה, שיבולת שועל וכל דבר אחר שהציע, אבל סוף סוף שאיבת הכוח עזרה."
אשלי, בת 33
ג'יפי"ובכן, כשהיה לי את הבת שלי בקושי הצלחתי להניק. הייתי משאבת במשך כ- 30 דקות ויכולתי לייצר רק 1/2 וחצי בקבוק חלב, אם זה, אז הייתי צריכה להוסיף עם פורמולה. לא ממש הרגשתי רע עם זה וזה לא השפיע עליי. אני רק מאחל שהייתי יכול לתת לה חלב אם למשך זמן רב יותר כי אני יודע שזה טוב לתינוקות. מעולם לא ידעתי למה אני לא יכול לייצר מספיק חלב. אני בהריון עם הילד השני שלי ומקווה שאוכל לייצר יותר חלב אם הפעם!"
אריקה, 36
ג'יפי"היה לי קטע ג 'טראומטי ולא מתוכנן, אבל התינוק שלי בגודל של 12 ליטר 12 אינץ' נתח ברגע שהתחלתי להניק. היו לו הרבה חיתולים רטובים ומלוכלכים, כך שחשבתי שהמצב הולך נהדר. אחר כך הובהל למל"ג עקב צהבת, שם קיבלה נוסחה. בין קטע ה- c, לא היניק אותו במשך יומיים כשהוא היה תחת האורות ב- NICU, ובטנו נמתחת לפי הנוסחה (לטענת הרופאים), האספקה שלי מעולם לא הספיקה. השאיבה הייתה חסרת תועלת, אז ויתרתי. פעם התגברתי על תחושת כישלון, מכיוון שהנקה אמורה להיות 'הדבר הכי טבעי, נכון?!?' הנקתי אותו ככל שיכולתי ותמיד השלמתי עם פורמולה. זו הייתה הקלה להפסיק לשאוב, ובעלי יכול לעזור בהאכלות!"
מגהן, 35
ג'יפי"הנקתי את בני במשך 18 חודשים ובשום שלב לא אוכל לומר שזה היה קל. נאבקתי עם האכלה קבועה של אשכולות, כנראה בגלל העובדה שהיה כל כך רעב ופשוט לא הכנתי מספיק חלב אם. ניסיתי כל טריק בספר ועדיין הרגשתי שמעולם לא הספקתי. לחזור לעבודה היה כל כך קשה; להיות מורה בבית ספר ולנסות למצוא מספיק זמן לשאוב זה לא היה קל. למרות כל זה, זה היה הדבר הכי טוב שעשיתי אי פעם ואני גאה לומר שמעולם לא השלמתי. גרמתי לזה לעבוד והתינוק שלי שגשג."
