תוכן עניינים:
כמו רוב האנשים שעברו גירושין, הסיבות שלי להישאר איתי ולעזוב את בעלי היו מורכבות. אני זוכר בבירור את הרגע שהבנתי שאהיה אמא טובה יותר לבד. נכנסתי לחדר של בתי בת הארבע לפני השינה, רק כדי למצוא את אביה צועק עליה שתלך לישון. יכולתי להתמודד עם זה שהוא עצלן, לא הגון, לא נאמן ואכזר בעיני, אבל לא היא. הגיע לה יותר טוב. בשיחה עם אמהות אחרות שמעתי כל כך הרבה סיפורים על אימהות שהבנו שהן יהיו הורים טובים יותר אם הן היו עוזבות את בן הזוג שלהן, ואחרי כל אחת ואחת אני מורדת מנשים וכוחן הבלתי נלאה.
כמוני, חלק מהסיפורים שאמהות הרגישו בנוח לשתף אותי היו על הישרדות. ההכרה בכך שבן / בת הזוג שלך מתעללים וכי לך (ולילדיך) מגיע יותר טוב זו מימוש קשה. זה מפחיד - לא רק מסיבות ברורות - אלא גם מכיוון שאחרי זמן מה ולפחות מניסיוני, אתה מתחיל להאמין באמת שזה לא כל כך נורא. אתה, בלי לדעת, מנרמל את ההתעללות. לפעמים נדרש שיחת השכמה כדי להיות כנים עם עצמך בנוגע לנחיצות העזיבה, ולהתמודד עם המציאות הזו מבאס. אני צוחקת קצת כשאני חושבת על כמה פחדתי לעזוב את בעלי, בעיקר בגלל שחשבתי שאכשל כאם חד הורית. אבל מסתבר שלהיות אימא חד הורית היה כל כך הרבה יותר קל מאשר הורות משותפת עם בעלי לשעבר (עכשיו).
כמו האמהות שדיברתי איתן, הבנתי שבן זוגי אינו הורה טוב ושהמעשים שלו השפיעו לרעה על הילדים שלנו. ידעתי שלילדים שלי מגיע יותר טוב, ומכיוון שהיה לי מקום ללכת, עזבתי את בעלי כדי שאוכל לתת להם את החיים האלה. עבור כמה מהאימהות האחרות שדיברתי איתן, נדרשה ההבנה שהטיפול בבן / בת הזוג שלהן היה כמו להביא ילד נוסף לטפל בו, ובכן, ההורות היא מספיק קשה.
אני לא שופט אנשים אחרים בגלל שהם נשארים במערכות יחסים פוגעות או סתם רעים, מכיוון שאני יודע כמה קשה לעזוב (פיזית, כלכלית ורגשית). אבל בשבילי, וכל כך הרבה אמהות אחרות, החיים משתפרים משמעותית לאחר היציאה מסביבה רעילה. ולגבי הנשים למטה, עזיבת בנות זוגן בסופו של דבר עזרה להן להפוך להורים טובים יותר.
בעילום שם
"בעלי התעלל. הוא ממש היה משליך את בננו הגדול מהחיק שלו או מכה בכף היד הפתוחה את בננו הצעיר בפרצוף. הוא היה קורא לי 'נרתיק' מול הבנים וגורם להם לבכות בצעקות עליי והם.
בני הגדול התחיל לקבל את הטיקים הקטנים האלה - הוא היה קופץ ללא הרף את שרירי הלסת והצוואר שלו ומנגב את פניו ואת אפו ללא הפסקה. הוא גם היה מכסה את פיו בזמן שהוא מדבר ומדבר בשקט כל כך שאיש לא ממש יכול לשמוע אותו. הבנתי שההתנהגות של בעלי משפיעה עליהם לרעה.
הוא גם מעולם לא הלך לפגישות רופאים או לאימוני ספורט / משחקים. הוא לא שיחק איתם ולא ניקה אחריהם. אם היה לי פגישה בבוקר, הוא היה מאכיל להם ממתקים לארוחת הבוקר (המזכירה שלו אפילו הנציחה אותו בגלל זה). מכיוון שסוחבתי את המשקל של הטיפול בילדים, ידעתי שאני יכול לעשות את זה לבד וללא ההתעללות הנפשית."
ג'ן
ג'יפי"לאחר שגיליתי את הרומן של בעלי לשעבר, ניסיתי את כל מה שידעתי כדי לסדר את העניינים. חשבתי שאם אנסה, לעזוב יהיה מקובל יותר. הרגע 'אהה' שלי הגיע כשכתבתי על המבוגר שרציתי שבני יגדל עד מהרה. הבנתי שעל ידי הישארות בנישואים, אני יוצר את הסטנדרט של דרכים להתייחס לבן זוג. אני יוצר את הבסיס שלו למערכות יחסים עתידיות, וידעתי שאני צריך לתקן את זה. הוא יידע את הדרך הנכונה להתייחס לבן זוג בגלל הבחירות שאני עושה וכך עזבתי. אני רואה בזה ניצחון של הורות."
בעילום שם
"ביליתי שלוש שנים עם אבא של בתי. היינו שוב, שוב. שוב. בכל פעם שהוא ישכנע אותי לחזור. הוא היה אומר לי, 'אני אשנה. אני אקבל עבודה, אני מבטיח. ' שום דבר חוץ משקר. ואז נכנסתי להריון עם הבת שלי. לא היה לנו אגורה על שמנו. הוא לא היה מקבל עבודה, והוא תמיד פוצץ את מעט הכסף שהיה לנו. הייתי צריך להישאר אז השקרים האלה הם שהחזיקו אותי שם.
גרנו בחניון מת בחורף מחוץ לבית אמו. עבדתי 40+ שעות בשבוע, כשהוא התיישב על ישבנו אצל אמה. כשבסופו של דבר חסכתי מספיק כסף כדי להשיג מקום להחזיר את התינוקת שלנו הביתה, הייתי מונחת על משענת המיטה. הוא גנב את כל הכסף שהסתרתי עבור שטרות. פינו אותנו כשבתי הייתה בת שבועיים.
הייתי עייף או שמעולם לא התקדמתי, מעולם לא חסכתי כסף, מעולם לא היה לי מצב יציב. סיימתי שעברו התעללות נפשית ושליטה. רציתי יותר טוב לבת שלי. אז לקחתי את התינוק שלי ויצאתי באמצע הלילה. מעולם לא הצטערתי על ההחלטה שלי."
ברי
ג'יפי"הייתי בבית הספר והבנתי שאני פרודוקטיבי יותר בלעדיו ושהייתי הרבה פחות מושפע מהשליליות שלו כשחיי לא היו תלויים בו. ידעתי שאמא מאושרת יותר פירושה ילד מאושר יותר."
שרה
"בעלי היה בחור פוגע מבחינה רגשית. (הוא עדיין, אני יכול פשוט להתעלם מזה). הוא גם עשה בסתר סוחר ומכר סמים. הוא היה חוזר הביתה חמש דקות לפני שהייתי יוצא לעבודה בשעה 05:45 מבוזבז ו להתעלף כשהוא היה אמור לטפל בילודנו. הוא בילה 300 דולר ללילה על סמים, אסף בין השיכור של הבייביסיטר, בין השאר. כמעט איבדתי את העבודה שלי מאיחור או נעדר כל כך הרבה פעמים. יצאתי, ועשיתי אותי אמא זועמת. עזבתי ועברתי לגור עם אמא שלי כשספק התרופות שלו אמר שהוא חייב כסף הגיע והתחיל להרוס את החלק החיצוני של הבית שלנו. לעבור לגור עם אמא שלי היה הרעיון הכי טוב. רמת הלחץ שלי הוא הלך למטה, ואני הייתי אמא טובה יותר. הוא בעצם גם הפך לאבא טוב יותר, לאחר שהבין את הסכנה שהוא הכניס לבנו."
בעילום שם
ג'יפי"ידעתי שאהיה הורה טוב יותר לבד כשאחזור הביתה מהסרטים לילה אחד כדי למצוא את בעלי לשעבר עכשיו מושחר על הספה. הוא היה הבית הבוגר היחיד עם הבת שלנו. ידעתי שהוא שותה, אבל למיטב ידיעתי מעולם לא היה שיכור בזמן שטיפל בה. הוא לא הצליח. עשה כל תירוץ בספר מדוע זה היה בסדר: היא ישנה, היו לו רק כמה, הוא חיכה עד השינה כדי להתחיל באמת לשתות. נתתי לו אולטימטום, הוא נשבע שהוא יפסיק לשתות, ידעתי שאני צריך לעשות שינויים, למחרת, כשהוא היה במקלחת, אספתי את כל האלכוהול בבית ושמתי אותו בתא המטען כדי לקחת לבית של חבר. הוא בא אלי בזעם. פשוטו כמשמעו צעקה שאין לי זכות, זה בזבוז, והוא רצה לשפוך את הבקבוקים. הבת שלנו הייתה בחדר הסמוך. במבט לאחור, זה היה הרגע."
בעילום שם
"בן זוגי האחרון התעלל מבחינה רגשית ונפשית. הוא אנס אותי, וכך נכנסתי להריון עם הצעיר שלי. שנאתי אותו. פחדתי לעזוב. בכל פעם שאמרתי שאני הולכת הוא אמר לי לא, וזה היה זה. שנאתי לחזור הביתה. הייתי שבריר. ואז יום אחד הייתי פשוט כל כך מתוסכלת מהחיים שלי, הייתי מתוסכלת ממנו והקרינתי את זה על הילדים שלי. פשוט לא יכולתי להפסיק לצעוק, והיו סתם ילדים רגילים. היה הבזק הזה שיכולתי לראות בהם, כמו רתיעה ממני. ניסיתי להתנצל על היותי סרטן, אבל זה היה מאוחר מדי, והבנתי שאני לא יכול להישאר שם יותר. לא יכולתי להיות הכי טובה לי, והאם הכי טובה, בזמן שהייתי שם.
אז אמרתי לו שאני עוזב, באמת. הוא לא האמין לי רק בשבוע שעברתי לגור. אנחנו כבר כמעט שישה חודשים בחוץ. זה לא קל. אני עובדת שבועות של 55 שעות, אני בבית הספר במשרה מלאה, ודי יש לי את הילדים במשרה מלאה. יש ימים שהם קלים יותר מאחרים, אבל אני עכשיו אמא טובה יותר, ואני מלמדת את הבנות שלי לא להישאר במצב שטויות ולא להתמודד עם השטויות. הוותיקה שלי בת 10. היא הבינה יותר ממה שהיא כנראה הייתה צריכה, במיוחד כשהיינו שם. עכשיו היא רואה את אמא שלה אישה חזקה. זה כל מה שאני רוצה לילדים שלי."
איימי
ג'יפי"כשעזב ולקח את המיטה, הטלפון, רוקן את חשבון הבנק והכבה את החשמל שלנו. לא הייתה שום דרך לדאוג לילדנו ולתינוק בן השלוש. הייתי רגיל שהוא הופך אותי לא בטוח, אבל לא הילדים."
אשלי
"היינו יחד ארבע שנים. תחילת הקשר שלנו הייתה מדהימה. ברגע שנכנסתי להריון הלחימה התחילה. זה החמיר בצורה דרסטית אחרי שנולדה הבת שלנו. הוא תמיד היה אבא מדהים, אבל אני כבר לא יכול לזכור אותו להיות בן זוג טוב. קרב אחרי קרב, הוא אמר לי שיש לי מזל שהוא אפילו היה איתי, כי הוא היה כל כך רחוק מהליגה שלי, שהייתי חסר ערך או שמן, ואף אחד לא ירצה אותי אם אנסה לעזוב בין אינספור דברים אחרים
הרגשתי חסר ערך לאחר ששמעתי את זה ללא הרף. ניגשתי לארון וקשרתי חוט בארון שלי והיה לי את זה סביב צווארי. הבת שלי, שהייתה בת פחות מ -18 חודשים בשלב זה, התעוררה. כשנכנסתי לנחם אותה..זה פשוט הכה אותי. לא יכולתי לעזוב אותה. היא הייתה זקוקה לי. לא יכולתי להישאר. הייתי צריך לעזוב, כדי שאוכל להיות הכי טוב שיכולתי להיות בשבילה. יצאתי למחרת. הדברים היו גסים, הפירוק היה מבולגן, אבל אנחנו עכשיו מאוד קרובים, והוא אבא מדהים. אני חושב ששנינו הורים הרבה יותר טובים זה מזה, ובמערכות יחסים שונות."
צפו בסדרת הווידיאו החדשה של רומפר, יומני דולה של רומפר :
בדוק את כל סדרות יומני הדולה של רומפר וסרטונים אחרים בפייסבוק ובאפליקציית ההמולה ברחבי Apple TV, Roku ו- Amazon Fire TV.
