תוכן עניינים:
- כי אני לא רוצה שהם יחשבו שהטרוסקסואליות היא ברירת המחדל
- כי אני רוצה שהם יהיו כלולים
- כי אני לא רוצה לשקר להם
- כי יש להם שאלות
- כי יש להם LGBTQ + חברים
- כי אני רוצה שיסמוך עלי
- כי אני לא רוצה לתרום ל- Bi-Erasure
- כי זה הזמן
- כי אני לא מתביישת
אתמול התחיל כמו כל יום אחר, עד שילדי הבחינו בחבילה המרובעת שישבה ליד דלת הכניסה שלנו. כשפתחתי אותו וחשף דגל ענק של גאווה, הם שאלו "מה זה?" הבכור שלי ענה, "זה דגל הגאווה, כדי להראות תמיכה בקהילה LGBTQ +." הילדים הצעירים שלי, לעומת זאת, המשיכו להיראות מבולבלים. וזה היה באותו הרגע, בעיצומו של הבלבול, החלטתי לצאת לילדיי.
"אני דו מיני, " אמרתי, "מבחינתי זה אומר שאני נמשך לאנשים מכל המגדרים, ולא רק לגברים." ברגע שהמילים עזבו את פי התכוננתי להלם, מה שהנחתי להיות, הלם בלתי נמנע. לכל הפחות התכוננתי לשאול מדוע מעולם לא הזכרתי להם דבר. במקום זאת, הפעוט הרים את דגל הגאווה שלנו והחזיק אותו כמו שמיכת ביטחון בצבע בהיר. בינתיים, ילדי האמצעיים שאלו, "נו, מה ארוחת הצהריים? והאם יכול להיות לנו זמן מסך?"
עבור ילדי, לגלות שאמא שלהם הייתה דו-מינית זה לא עניין גדול.
עם זאת, הבכור שלי, כיום בן 13, היה כמה שאלות. היא שאלה אותי כמה זמן כבר ידעתי, ואיך גיליתי את החלק הזה על עצמי. אמרתי לה שתמיד הכרתי, אבל לא ממש יצאתי לאיש עד שהייתי בקולג '. היא סיפרה לי על חברותיה בבית הספר שמזדהות כביסקסואליות, פסנוקסיות והומואים, ובסופו של דבר נהנינו ממה שכנראה הייתה השיחה הכי טובה שחלקנו אי פעם.
אתמול התחיל כמו כל יום אחר, וזה נגמר כמו כל יום אחר. ועכשיו אני יכול לומר שאני כל כך הקלה, וכל כך שמח, שיצאתי סוף סוף לילדים שלי, ומהסיבות הבאות:
כי אני לא רוצה שהם יחשבו שהטרוסקסואליות היא ברירת המחדל
כשאתה חי בתרבות ובקהילה שנדמה כי ההנחה היא שכולם ישרים, מגדריים ומגנים, ותואמים לתפקידי מגדר מסורתיים, זה יכול להיות קשה לשכנע את ילדיך אחרת. אבל אני לא רוצה לגדל את הילדים שלי ככה. אז למרות שאמא שלהם נשואה לגבר, אני רוצה שיידעו שהביסקסואליות שלי תקפה וחלק חשוב בזהותי.
כי אני רוצה שהם יהיו כלולים
אני מקווה שהילדים שלי יגדלו בידיעה שזה בסדר שאנשים יהיו מי שהם ויש להם מיניות או זהות מגדרית כלשהי שיש להם, בלי שיפוט ובושה. אני מנסה להכיר להם אנשים מכל מיני רקע, גזעים, דתות וכן, מיניות וזהות מגדרית. אם הידיעה שאמא שלהם ביסקסואלית עוזרת להם להשיג הבנה בסיסית של האנושות, והערכה לספקטרום הזהויות האנושיות והחוויות, הרי שווה שיחה מסורבלת שעשויה להיות מגושמת.
כי אני לא רוצה לשקר להם
אני מנסה להיות כנה תמיד עם הילדים שלי. אני גם מוודא שמכבדים את הצורך שלהם ללמוד על העולם, ועל עצמם, בבית בטוח ועם הידיעה שאני אהיה אמת, אפילו כשהאמת הזו לגמרי מבאס. אני רוצה להיות כנה איתם לגבי מי שאני, למרות שאני נשוי לאבא שלהם ולא מתכנן להיות במערכת יחסים אחרת.
מערכת היחסים שלי לא מוחקת את זהותי וזהותי לא משנה את הסטטוס של מערכת היחסים שלי.
כי יש להם שאלות
למתבגר שלי ובין לבין יש לי כמיליון שאלות לגבי המיניות שלי - חלקן אני אענה בשמחה, ואחרות שאינן ממש עניינם. עם צמיחתם ונכנסים לתקופת חייהם כשהם מתחילים לחשוב על יחסי מין ומערכות יחסים, אני רוצה שיידעו שאני כאן כדי להיות מקור תשובות בלתי משוא פנים וללא בושה.
כי יש להם LGBTQ + חברים
יש לי הרבה חברים שהם גם חברים בקהילה LGBTQ +, וכך גם הילדים שלי. כששוחחתי עם בתי נודע לי שכמה מחברותיה וחבריה לכיתה לא נמצאים בבית הספר או בבית על מיניותם ו / או זהותם המגדרית. אנו גרים בעיירה קטנטנה, במדינה כפרית ואדומה, כך שלצערנו לא הופתעתי. עם זאת, נזכרתי בכמה חשוב שילדי, וחבריהם, יידעו שהבית שלנו הוא מקום בטוח.
כי אני רוצה שיסמוך עלי
אני רוצה - אני צריך - שילדי יידעו שתמיד אהב אותם, לא משנה מה. אני אף פעם לא רוצה שהילדים שלי יפחדו להגיד לי משהו, או ירגישו כמו שהרגשתי כשפחדתי לצאת להורים שלי. כשיצאתי אל ילדיי הצבתי דוגמא שאני מקווה שהם יבואו אחריה: אנחנו יכולים לספר אחד לשני כל דבר.
כי אני לא רוצה לתרום ל- Bi-Erasure
בעוד שרוב חברי מזדהים כ- LGBTQ +, רבים מחברי הביסקסואלים פשוט לא מדברים על זה. כפי שפורסם על ידי PinkNews, אנשים ביסקסואלים מייצגים את הקבוצה ההולכת וגדלה ביותר של אנשים להט"בים במדינה, כאשר אחוז אחד מארה"ב מזדהה כביסקסואלית. זה נראה ענק, אבל לעתים קרובות הרגשתי לבד בביסקסואליות שלי; מתעלמים מכיוון שאני נשוי לאיש גיס; לא נכלל משום שיש לי את הפריבילגיה להראות ישר או להניח ישר. אבל הביסקסואליות שלי לא הייתה רק שלב במכללה, זה חלק ממי שאני. וחשוב לי שהילדים שלי יידעו מי אני.
כי זה הזמן
כמו שסיפרתי לבת שלי, הייתי כל החיים דו-מיני, ויצאתי לפני למעלה משני עשורים בקולג '. בסופו של דבר, פשוט הגיע הזמן לספר לילדים שלי.
כי אני לא מתביישת
אני לא מתביישת להיות דו מיני, ואני כל כך שמחה שסיפרתי לילדים שלי. לא רק בשבילי, אלא גם עבור כל ההורים הביסקסואליים האחרים שם בחוץ, שעוברים את תנועות השגרה שלהם מבלי לספר לאף אחד על המיניות שלהם.
עכשיו אני יכול להניף בגאווה את דגל הגאווה שלי, כך שהאנשים האחרים של הלהט"בים שרואים אותו יודעים שהבית שלי, שבו אני מגדל את ילדיי, הוא מקום בטוח.
