תוכן עניינים:
בתי הייתה בגן כשחזרה הביתה עם הזמנה לריקוד אביה-בתה הראשונה. מילאתי את זה במהירות בפח המיחזור וקיוויתי שהיא תשכח מזה. באותה תקופה הייתי מופרד מאביה והוא לא ראה אותה כבר חודשים, כך שריקוד של אב-בת לא היה בר ביצוע. גם אם היינו עדיין ביחד, לא הייתה שום דרך להתכוון לתת לבת שלי לרקוד אב-בת. אין סיכוי.
אני יודע שרוב האנשים בטח רואים באירועים האלה כיף לא מזיק, מסורות קהילתיות חשובות, או דרך מתוקה לאבא לבלות עם בתו. אבל אני לא אחד מאותם אנשים. אני למעשה חושב שהם כלום חוץ מזיקים, ואני באמת מאמין שאנחנו צריכים להפסיק לקיים ריקודי אב-בת לחלוטין. המסר הבעייתי שלהם לא שווה את הפעם אחד על אחד. יש לי גם בעיה ענקית עם אירועים שמעלים בכוונה את חלק מהילדים, או את הוריהם, מהשתתפות. מדוע להתאים את זה רק לאבות ובנות, ולא לכל הילדים והוריהם מכל מין? מה עם הורים להט"בים, אמהות חד הוריות או ילדים טרנסג'נדרים? האם הם לא צריכים לקבל הזדמנות ליהנות מאירוע מיוחד?
בין אם בכוונה ובין אם לא, אירועים אלה הם הרחקה ומחזקים את המסר התרבותי הבעייתי שיש לאבות הבנות שלהם. ללא קשר למה שמישהו אחר חושב, זה לא בסדר איתי. חוץ מזה, אני חושב שמפחיד שגברים בוגרים לוקחים ילדות צעירות במה שמכונה "דייטים". אני חושב שמוזר לילדות צעירות להתלבש ולהגיע לריקוד כאילו הן מבוגרות. אז מסיבות אלה והר מסיבות אחרות, אין מצב שהייתי נותנת לילד שלי לרקוד אב-בת.
כי הם סקסיסטיים
באדיבות סטף מונטגומרימאז שהן תינוקות, אנו מתייחסים לילדות קטנות כאל רכוש. נראה כי ריקודי אב-בת נופלים ממש עם בני זוג שקראו "אבא לא יתנו לי לצאת עד גיל 30" ומאיימים על תאריכי הנשף של בתנו. המסרים והבדיחות לכאורה "בלתי מזיקים" אלה מלמדים את הבנות בדרכים עדינות ולא כה עדינות כי הן בשליטת גברים. זה כל כך אובייקטיבי לגרום לבנות להתלבש כמו "גבירותיי", לרקוד עם אבותיהן, ולפעמים אפילו להבטיח שלא לקיים יחסי מין עד שהן יהיו בביטחון בטיפול בעליהן.
מכיוון שהם עתיקים
אני לא יודע מה איתכם, אבל אני לא כמהה ל"ימים עברו הטובים "שבהם הדברים היו כביכול יותר" תמימים "ו"טהורים". למעשה, הימים הטובים הטובים מצצו להרבה אנשים, כמו נשים ונערות, אנשים בעלי צבע, אנשים להט"בים ואנשים עם מוגבלות. הגיע הזמן שנעשה ריקודי אב-בת, יחד עם ערכים שגויים ובעייתיים אחרים, לתרגול של פעם.