לפני כשעתיים קיבלתי טקסט שפשוט קרא "MARGARET", עם קישור לסרטון. ידעתי מייד שמדובר ביונסה, והייתי מוכן. אבל לא הבנתי עד כמה הייתי מוכנה להיות. כשצפיתי בסרטון המוזיקה "Formation" החדש של ביונסה, איבדתי את הספירה של כמה פעמים שהעליתי את ידי באוויר. איבדתי את הספירה כמה פעמים צרחתי, "כן, נשחט איתך." הסרטון של ביונסה כל כך חשוב, ו"עיצוב "הוא שיר המוקדש ל- #BlackGirlMagic. ואני כל כך שמחה שזה כאן.
"העיצוב" של ביונסה נוגע בנושאים רבים ושונים שיכולתי לצלול אליהם ולנתח (הקשר #BlackLivesMatters, הפרשנות שלאחר קתרינה ועוד ועוד). אבל הדבר שרציתי לשים לב אליו - הדבר שרציתי לצפות בו שוב ושוב ושוב - היה הכרזתו החזקה של הזמרת להיות אישה שחורה גאה ועוצמתית. כל ליריקה בודדת מבהירה עד כמה ביונסה עבדה עבור מה שיש לה, וכמה קשה היא תמשיך לעבוד. והכי חשוב שהיא לעולם לא תתנצל על העבודה הזו.
אלה כל הנושאים ש- #BlackGirlMagic פופולארית במדיה החברתית - hashtag שהוכיח שאנחנו גמישים, שאנחנו חזקים ושאנו יכולים להחזיק בכוח זה. ואני לא הייתי האישה השחורה היחידה ששמעה את דבריה של ביונסה - זה כאילו "גיבוש" היה קריאה לנשק של אישה שחורה. לאחר שחרורו של "גיבוש", העדכונים בטוויטר והפייסבוק שלי התפוצצו עם חבריי הנשים השחורות והודו לביונסה על שעמדה בשחירתה והרגה, כששרה על כך שוב ושוב. השיר שלה נתן השראה לכולנו לקום ולומר מאיפה הגענו, מי אנחנו, וכמה קשה עבדנו כדי להשיג את מה שיש לנו. ראשית, ביונסה נתנה לכולנו "לנהל את העולם" - עכשיו, היא נתנה לנו "גיבוש".
אחרי ששמעתי את השיר בפעם הראשונה חשבתי שזה הדבר השחור ביותר שביונסה נתנה לנו אי פעם. היא רצתה שנראה שהיא יודעת מי היא - שהיא מודעת היטב והיא לא נותנת לעזאזל מה שאתה חושב - ושהיא לא הגיעה למקום שהיא מצליחה בה. כשהיא שרה:
אני הולך קשה, אני הולך קשה
קבל את מה ששלי, קח את מה שלי
אני כוכב, אני כוכב
כי אני שוחט, שוחט
היא עבדה. (שלום, הילד של הגורל.) והיא נתנה. (שלום, מאוהב בצורה מסוכנת.) והיא נתנה (שלום, ב'דיי ') ונתנה (שלום, אני … סשה Fierce) ונתנה (שלום 4). ואז היא עבדה עוד קצת. (שלום ביונסה.) אז למה היא לא תצטרך לחגוג את העבודה הקשה שלה? לעתים קרובות כל כך, נשים שחורות מתעלמות ונשכחות, אבל ביונסה מוודאת שהיא תיפוך את התפיסה הזו. היא לא ביקשה מקום לשולחן - היא הכינה אחד. והיא מעולם לא ביקשה את אישורו הארור של אף אחד לעשות זאת.
במהלך "גיבוש", כשביונסה עברה מ"אני שוחט "ל"אנחנו שוחטים", קמתי, לבדי בחדר שלי, וצרחתי "WE SLAY!" "גיבוש" הוא המנון עבור ביונסה ותרבות שחורה, אבל יותר מכל, זה המנון לנשים שחורות. והתגובה הייתה מדהימה. לאחר יציאת הסרטון, אנו מדברים על הדם שזורם בעורקינו ועל הברדס שגדלנו בהם. אנו מחזיקים את כל אלה בקהילות השחורות שלנו שבאו לפנינו לגובה. אנחנו לובשים כל דבר קטן שתורם לשחור שלנו בגאווה. אנחנו נותנים לקסם של הילדה השחורה שלנו.
#BlackGirlMagic הוא ככל הנראה ה- hashtag הטוב ביותר שנוצר, ומאחד נשים שחורות בכל העולם. והדבר היפה ביותר לצאת מ- #BlackGirlMagic זה הערכה לעצמי, כנשים שחורות. בחברה שמכירה רק בתכונות השחורות והתרבות שלנו, #BlackGirlMagic עודדה אותנו להיות הבעלים של התרבות שלנו. נשים שחורות מתחזקות עוד יותר מכפי שהן כבר היו - אבל נשים שחורות רוצחות כבר מאות שנים. יש לנו פשוט יותר פלטפורמות שניתן להרוג עליהן. אנחנו תופסים יותר מקום.
אני בוחן את הרעיון הזה בזמן האחרון - ספציפית, עומד בגדולתי כאישה שחורה בזמן שאמרתי לעצמי ולסובבים אותי, "אני נהדר! אני טוב!" אני אומר את זה, בחלקו, מכיוון שאף אחד אחר לא יעשה זאת. לא כך נבנתה ארצנו, או כיצד התנהנו. נשים שחורות צריכות לעבוד קשה פי 10 רק כדי להיות מסוגלות לשבת ליד השולחן. וב- "תצורה" ביונסה מכירה בכך. כשצפיתי בסרטון הזה הרגשתי שזה קשור אלי. בשבילי. השחור, בכל הצורות, הוא טוב. לא רק שביונסה יצרה שולחן משלה - היא לימדה אותנו שגם אנחנו יכולים, ובגאווה לשבת בראשו.
ביונסה ביוטיובמהרגע ש"עיצוב "מתחיל, ביונסה מאפשרת לצופים לדעת מי היא ולא מתנצלת על מי שהיא. כן, היא מאוד שחורה. היא גאה בשחור הזה. השחור שלה הופך אותה למי שהיא. היא פשוט הכי טובה, והיא יודעת את זה. זו התגובה שלה לכל מה שאי פעם נאמר או נחקר עליה, והיא עומדת להשאיר את זה בזה.
כשהיא קובעת: "הישאר תמיד אדיב, הנקמה הטובה ביותר היא העיתון שלך."
אני אגיד.
