השונאים הגיעו למען ביונסה לאחר הופעתה הסופרבול 50 50 הידועה לשמצה ביום ראשון בערב. אנשים נרתעו, וטענו כי הופעתה נראית כמו דיבור שנאה, פיתיון גזע והיתה כה אנטי-משטרתית עד שרבים מתכננים להפגין מול מטה הליגה הלאומית לכדורגל. השיר והביצוע הווידיאו של ביונסה "פורמיישן" כלל רקדני גיבוי, כולם נשים, לבושים בשחור כדי לכבד את תנועת מפלגת הפנתר השחור. היה בו מופע שכוריאוגרף מאוד בצורת "X" לייצג מלקולם X. בקצהו עמד ביונסה שרה את הסינגל החדש שלה, "תצורה", בעוד מילים כמו "אני אוהבת את האף הכושי שלי עם ג'קסון חמש נחיריים" הדהדו דרך המסכים שלנו בבית. והכל קרה במהלך חודש ההיסטוריה השחורה, לא פחות. במה שרבים רואים את היום האמריקני ביותר בשנה, ביונסה התעמתה עם אמריקה עם ביטוי שאי אפשר להכחיש של גאווה שחורה.
איפה שיש אהבה, תמיד יש שנאה, וצפיתי בגרסאות של כל אחת כשסקרפתי בעדכון הפייסבוק שלי בדקות, שעות, ימים אחרי שההופעה שלה שודרה. חבר פרסם צילום מסך של קרוב משפחתו של מישהו וטען כי מפלגת הפנתר השחור זהה לקו קלוקס קלאן, וכי ביונסה החזיקה בידי השטן. חבר בתיכון, שכמוני, התרחק מעיירתנו הווירג'ינית הכפרית והפך להיות ינקי - יאנקי היפסטרי שגר באותה עת - הסכים עם הערה גזענית שהביונסה, כריס מרטין וכריך ברונו מארס דומים לאוריאו. סרטון של גבר שחור שטען כי הביצועים של ביונסה מייצגים "סטנדרט כפול" גזעי באמריקה עשה את דרכו גם במאכלי. השיגעון העצום של הבורות הגעיל אותי עד כדי כך שהחלטתי לוותר על הפייסבוק למען השעון.
אבל הדוגמא האחרונה הזו, הסרטון של האיש הזה, ממש תקועה איתי. המון אמנים השתמשו בדגל הקונפדרציה כסמל במהלך הופעות לאומיות וטלוויזיוניות, במיוחד אמני קאנטרי, זמרים ומבצעים. בהיותי מהדרום, יש לי קשר לא מתפקד עם "דגל המורדים", כפי שאנחנו מכנים אותו. עכשיו לעתים רחוקות אני אפילו שמתי לב מתי משאית עוברת עם מדבקות מורדות שהודבקו בחלון האחורי, ואני גם לא שמה לב לדגל שמתנופף ברוח כשהוא תלוי מהמרפסת של השכן. זה נמצא בכל מקום כמו בית הוופל שבעיר מולדתי.
הביצוע שכולנו היינו עדים אליו בסוף השבוע, הקליפ, שחלף בתמונות גותיות, והשיר עצמו הם כל אחד מביטוי של גאווה תרבותית דרום כה עמוקה עד שהוא האנטיתזה של דגל הקונפדרציה: הוא מייצג חופש.
זו לא הייתה דוגמה לדיבור שנאה, פיתיון גזעים, וגם לא הייתה אנטי-משטרה. הביצוע שלה, השיר הזה, הווידיאו, הם דוגמאות לאהבה, ספציפית אהבה המושרשת בזהותה הדרומית של ביונסה. כאישה דרומית, זו אהבה שאני מכירה טוב להפליא.
אני מבין את הטענה שהדגל הוא ייצוג של גאווה דרומית - בין אם אני מסכים עם הקביעה הזו שהוא משהו אחר, אבל עדיין, אני מבין. דרומה של כל הגזעים נלעג לעתים קרובות ללעג: סטריאוטיפים כמו פשטונים, צווארון אדום, שמנים, עניים, חסרי חינוך, עצלנים, ולעיתים קרובות, פשוט זבל ישן. זה לא בלתי סביר שקבוצה של אנשים להיצמד לסמל שהם מבינים מייצגת את אבות אבותיהם הכי אמיצים, הכי מעוררי הערכה שלהם, כאשר הם נלחמו על מה שהם האמינו כנכונים, למרות כמה שהם טועים.
אך לא ניתן להתעלם מהיסטוריית הדגל: המאבק על הזכות לבעלות על בן אנוש, עורר במהלך רצח, מנופף בתהלוכות לינץ ', מסתיר יורים המוניים - השנאה המכתים את מרקם מוחקת את האהבה למי שמפגין אותו בגאווה אולי רוצה להביע. מטרתה הייתה לייצג קבוצת גברים שהאמינה כל כך ביסודו, כי שחורים היו כה נחותים, עד כי הם שווים רק שלוש חמישיות של אדם, וכך לדעתי, הופך את דגל הקונפדרציה לסמל לשנאה מוחלטת ודיכוי מוחץ. למישהו שיכול לרמז שההופעה של ביונסה הייתה דומה לאמנית לבנה המציגה את דגל הקונפדרציה היא שגיאה מוחלטת ומגוחכת לחלוטין.
משורש בזה התחושה שנשים שחורות מייצגות את הבסיס, את הרמות הנמוכות של החברה, כל כך נמוכות שלרוב אנו לא נראים. ובכל זאת, אתה כרגע קורא חיבור שכתבה אישה דרום דרומית ואמריקה רק התבוננה באחותי הכפרית, כוכבת-על, מבצעת את החוויה השחורה שלה בטלוויזיה הלאומית.
הביצוע שכולנו היינו עדים אליו בסוף השבוע, הקליפ, שחלף בתמונות גותיות, והשיר עצמו הם כל אחד מביטוי של גאווה תרבותית דרום כה עמוקה עד שהוא האנטיתזה של דגל הקונפדרציה: הוא מייצג חופש. זו לא הייתה דוגמה לדיבור שנאה, פיתיון גזעים, וגם לא הייתה אנטי-משטרה. הביצוע שלה, השיר הזה, הווידיאו, הם דוגמאות לאהבה, ספציפית אהבה המושרשת בזהותה הדרומית של ביונסה. כאישה דרומית, זו אהבה שאני מכירה טוב להפליא.
בעוד שדגל הקונפדרציה תוכנן כסמל לדיכוי, סמל שנועד לתמוך בשעבוד של אנשים שחורים, ולא בחופש, "תצורה" הוא דגל חדש, והוא שר ושר ושר בכוחו של עם כה השראה ו כל כך חי עד שנראה לנו כמעט בלתי אפשרי שלא להצליח.
ביונסה שרה, "אבא שלי אלבמה, אמא לואיזיאנה, אתה מערבב את הכושי הזה עם הקריאולי ההוא שעושה במה של טקסס, " וזה לא רק חגיגה של מי שהיא כאדם, זה עדות לאהבה ולעוצמה ולחשיבות של המקומות והאנשים שעשו אותה ועיצבו אותה לאישה השחורה שהיא היום. מילות השיר "Formation" של ביונסה מעוררות תזכורת למשהו ששכחתי בימים ובשנים שעברו מאז שעזבתי את עיר הולדתיי הפרטית: אינני אלא הסכום הכולל של כל מקום וכל דבר וכל מי שעיצב אותי. ביונסה לא מבקשת רשות לאהוב את שורשיה, היא פשוט אומרת לך שהיא כן. היא לא מוציאה את זה לעולם ומבקשת רשות - במקום זאת, היא מציגה את גאוותה באומץ.
אני כנראה לעולם לא אחזור לדרום, ובכל זאת לעולם לא אשאיר את זה מאחור. אני רץ בדרך עפר בכפות רגליים יחפות, שומן מטוגן וכל מה שאוכל, מוזיקת קאנטרי ומשאיות גדולות אוהבים, הי הו והגראנד אולה אופרי צופים, ממתג קוד בחורה עקרית שהמבטא הדרומי שלה יוצא תמיד כשאני חוזר בבית, כועס או שיכור. ולמרות שאינני יכול לעשות זאת, קרובי אכן נושאים רוטב חם בארנקים.
"גיבוש" מייצג את האהבה שיש לה למורשת השחורה שלה, כל הייצוגים שנועדו לקדם גאווה שחורה כדי להעלות את הגזע ולא להפיל אנשים לבנים. למען האמת, "גיבוש" אין שום קשר לאנשים לבנים, למען האמת. זה לא שיר לאנשים לבנים. זה שיר לאנשים שחורים. לא, זו הצהרה לאנשים שחורים. בעוד שדגל הקונפדרציה תוכנן כסמל לדיכוי, סמל שנועד לתמוך בשעבוד של אנשים שחורים, ולא בחופש, "תצורה" הוא דגל חדש, והוא שר ושר ושר בכוחו של עם כה השראה ו כל כך חי עד שנראה לנו כמעט בלתי אפשרי שלא להצליח. מבחינת סמלים המייצגים את החוויה הדרומית, "גיבוש" הוא זה שאני בוחרת לסחוב.
וחשוב מכך, עבורי, השיר מעורר באר גאווה דרומית בתוך "עצמות צהובות" שלי (אם כי מהמקום שאני בא ממנו אני נחשב ל"עצם אדומה "). כשצפיתי לראשונה בסרטון ה"תצורה ", נדהמתי ללא תנועה. כל מה שקשור לזה ייצג את מה שקשרתי לזהות הדרומית שלי.
כששמעתי את השורה הזו מהשיר: "הרוויחו את כל הכסף הזה אבל הם אף פעם לא מוציאים אותי מהארץ. יש לי רוטב חם בתיק, מתנודד, "רציתי לצרוח, " אלוהים אדירים, זה אני ! "אני כנראה לעולם לא אחזור לדרום, ובכל זאת לעולם לא אשאיר אותו מאחור. אני רץ בדרך עפר בכפות רגליים יחפות, שומן מטוגן וכל מה שאוכל, מוזיקת קאנטרי ומשאיות גדולות אוהבים, הי הו והגראנד אולה אופרי צופים, ממתג קוד בחורה עקרית שהמבטא הדרומי שלה יוצא תמיד כשאני חוזר בבית, כועס או שיכור. ולמרות שאינני יכול לעשות זאת, קרובי אכן נושאים רוטב חם בארנקים.
מהדימויים של קתרינה, לבנות החשכה, לאי גוללה, לרמיזות של מארי לאבו ומילים כמו: "אתה מערבב את הכושי הזה עם הקריאולי הזה עושה באמה של טקסס", "תצורה" היא אודה לדרום, החוויה הדרומית של האישה השחורה. מיזוג הדימויים והמילים משתלבים ביצירת ייצוג ייחודי של הנקבה הדרומית השחורה. משורש בזה התחושה שנשים שחורות מייצגות את הבסיס, את הרמות הנמוכות של החברה, כל כך נמוכות שלרוב אנו לא נראים. ובכל זאת, אתה כרגע קורא חיבור שכתבה אישה דרום דרומית ואמריקה רק התבוננה באחותי הכפרית, כוכבת-על, מבצעת את החוויה השחורה שלה בטלוויזיה הלאומית. אנחנו רואים את זה, אנחנו רוצים את זה, אנחנו מפעילים, עצם צהוב, אנחנו חולמים את זה, אנחנו עובדים קשה, אנחנו טוחנים עד שנמצא בבעלותנו. אנחנו שוחטים.
חשתי יותר גאווה דרומית בצפייה בסרטון של ביונסה ממה שהיה לי הרבה זמן. דבריה הם מעין החוויה הדרומית השחורה שלי. אני עצם צהוב; יש לי בני משפחה שנושאים רוטב חם בארנקם. וחשוב מכך, למרות הנעלמות שלנו כנשים שחורות, בעיקר כנשים שחורות בדרום, אנו שוחטים. לא משנה כמה המדינה הזו תנסה למשוך אותנו, אנחנו עדיין מתים.
