כאשר המועצה לביטחון לאומי של הנשיא דונלד טראמפ (NSC) לובשת צורות חדשות ומוסיפה את האסטרטג סטיבן באנון לתערובת תוך כדי שדרוגו לאחרים, טרם ניתן לראות את השפעתו של כל אחד מחבריו. עם הגדלת המל"ל, רבים תוהים מה תהיה השפעתה של הסנאט, אם בכלל, על שינויים כאלה. למשל: האם תפקידים חדשים טעונים אישור של הסנאט? והאם הגנרל מייקל פלין, בחירתו של טראמפ ליועץ לביטחון לאומי, מחייב אישור של הסנאט?
פלין כבר עמוק בברכיים בעבודה של המל"ל. לאחר שלא נדרש אישור לסנאט, הושבע פלין ב- 20 בינואר - היום בו טראמפ השתלט על הנשיאות. באותה תקופה הושבעו כמעט 30 אנשי צוות של טראמפ, בהם באנון, ריינס פריבוס, קליאן קונווי, ג'ארד קושנר, עומארוסה מניגולט, שון ספייסר, הופ היקס, סטיבן מילר וקייטי וולש.
בהתחשב בשדרוגו האחרון של באנון - מקום מושבו ב"וועדת המנהלים של המל"ל "- רבים ציינו כי תיאורטית, באנון ו פלין הם כיום שווים של המל"ל. נראה גם שבנון לא דורש שום אישור לסנאט, בזכות הניסוח הספציפי של התזכיר המנהל של טראמפ שמינה את באנון. לורנס טרייב, פרופסור למשפט חוקתי באוניברסיטת הרווארד, מצא כי כהונתו ב"וועדת המנהלים "אינה דורשת אישור לסנאט מכיוון שהיא אינה חלק מפורש של המל"ל.
העלאתו של באנון התרחשה בתוך הדחותיהם של מנהל המודיעין הלאומי ויו"ר המטות המשותפים. כאשר טראמפ מכווץ את המל"ל, שחקני המפתח המעורבים יהנו מגוברת יותר. עם זאת, ישנם הרבה גורמים במשחקי הערכת מל"ל, כפי ששיתף המנהל הבכיר לשעבר לתכנון אסטרטגי במל"ל, קלי מגסמן בקטע של The Atlantic:
ההצלחה או הכישלון של כל מועצה לביטחון לאומי תלויים מאוד בתרבות הפיקוד שקבע הנשיא, במשמעת ובשקיפות של תהליך המל"ל עצמו, ובאישיותם ומערכות היחסים של היושבים סביב השולחן בחדר המצב הבית הלבן.
בלי קשר, רבים מחפשים דרכים לחסום את מינויו של טראמפ לבנון, ואומרים שתפקידו הפוליטי של באנון מנוגד למטרות המל"ל. ב- CBS This בוקר, הסביר ראש ה- CIA לשעבר מייקל מורל: "להיות מישהו כמו באנון בחדר מביא את הפוליטיקה לחדר שלא אמורה להיות בו פוליטיקה." הסנאטור ברני סנדרס השמיע גם הוא את התנגדותו לבנון, תוך ציוץ: "אנו זקוקים לאנשים מנוסים שיגנו על ארצנו במועצה לביטחון לאומי, לא פעיל פוליטי ימני קיצוני."
משני צידי המעבר, גורמים רשמיים ואזרחים מודאגים מהכיוון אליו מועדת המל"ל. כניעתו הלהוטה של טראמפ לפקודות מנהלים שופעות גורמת להפחתת האפשרות להשפעה חיצונית ולהשפעה, תוך חיזוק כוחו הנשיאותי, למרות רצונות העם.
