בתי התחילה לאכול אוכל שולחן מוקדם למדי, התחילה עם חתיכות טוסט חמאה ועברה לדגימות אורז ושעועית עם גוואקמולי. בני לאט לאט לאכול אוכל שאינו תינוקות, אם כי הוא נהנה מכלים רכים כמו יוגורט וחומוס לא מטושטש. אבל מכל המנות ה"מבוגרות "שניסיתי עליהן, התרחקתי ממזון אחד מסוים במשך זמן רב: לא הייתי בטוחה אם פעוטות יכולים לאכול סושי בבטחה, ולא רציתי להסתכן. אז הם עברו את ילדותם המוקדמת מבלי לטעום לחמניות זנב צהוב פיקנטיות וניגירי סלמון, וגם עכשיו, שנים רבות אחר כך, הם מעדיפים את גריל הטפניאקי על דלפק הסושי כשאנחנו יוצאים לאוכל יפני.
האם צדקתי להיות זהיר? יתכן. "במדינות ותרבויות מסוימות, מקובל שילדים אוכלים דגים גולמיים, " מספרת רופרת הילדים והסופרת הנמכרת ביותר, טניה אלטמן. "זה לא כמקובל בארה"ב, בעיקר בגלל חשש לחיידק, טפיל, תולעת או זיהום אחר מאכילת דגים גולמיים."
אכן, מינהל המזון והתרופות הפדראלי (FDA) ממליץ כי נשים בהריון והן ילדים מתחת לגיל 5 צריכים לאכול רק דגים מבושלים ומקורות חלבון אחרים (כמו בשר, עוף וביצים). ד"ר אלטמן מגבה זאת, אך מוסיף, "עבור המטופלים שלי שתרבותם לאכול דגים גולמיים, או משפחות שרוצות לתת לפעוט שלהן לנסות סושי דגים גולמיים, אני ממליץ לכם לאכול ממקום מכובד שאתם יודעים להפחית את הסיכוי של זיהום."
האם המשמעות היא שנסיעות משפחתיות לבניהאנה או לסושי זן הן אינסוף עד שילדיכם עברו גיל הגן? בכלל לא. ישנן הרבה אלטרנטיבות ידידותיות לילדים לדגים גולמיים במסעדות יפניות: עוף טריאקי; אורז מטוגן; אטריות אודון); טמפורה (ירקות או בשר מטוגנים בבלילה); כופתאות מטוגנות או מאודות; מרק מיסו.
לילדים שרוצים את חווית הסושי, במסעדות יש כמעט תמיד אפשרויות צמחוניות (מאקי) כמו מלפפון, בטטה או אבוקדו. אפילו הלחמנייה בקליפורניה הפופולרית מתאימה לילדים צעירים, מכיוון שה"סרטן "הוא למעשה משחה של דגים מבושלים ומעובדים, הסביר HuffPost. בכיתה שלי לפני K הייתה לי סטודנטית שהביאה ארוחת צהריים של קופסת בנטו המורכבת מכדורי אורז סושי וגיליונות אצות יבשות. היא הייתה עוטפת את האצות באורז במומחיותו של שף מאסטר סושי, ומונחת באושר.
"כל עוד זה לא מפגע חנק (כמו להכניס גליל גדול שלם לפיהם), פעוט יכול לאכול בבטחה חתיכות או נשיכות של גליל סושי צמחוני או גליל דגים מבושל, " מאשר ד"ר אלטמן. כמובן, תרצו לנקוט משנה זהירות גם אם ילדכם אלרגי לרכיכה, בגלל הסיכון שהגליל עשוי לבוא במגע עם משטח המשמש להכנת שרימפס או סרטן.
אם הפעוט שלך הרפתקני מספיק כדי לנסות סושי מסורתי (או סשימי, שהם פרוסות דגים גולמיים ברמה גבוהה המוגשות רגילות, לפי בניחאנה), ד"ר אלטמן ממליץ לפקוח עין על תופעות כמו הקאות, שלשול, כאבי בטן, חום או אינדיקציות אחרות למחלה הניתנת במזון. "בעוד שהגורם הסביר ביותר לשלשול זיהומי בקבוצת גיל זו הוא נגיפי וייעלם מעצמו", היא אומרת, "ראיתי ילדים צעירים עם זיהומים חמורים יותר מנסיעות, שחייה או אוכלים אוכל מזוהם שנזקק לטיפול בתרופות., ואפילו אשפוז."
כמו ברוב הדברים הקשורים להורות, גם שאלת הפעוטות והסושי מסתכמת בשיחת שיפוט. אם אינך בטוח אם המערכת של ילדך יכולה להתמודד עם דגים גולמיים, שחק אותה בבטחה והדבק באפשרויות מבושלות עד שהם מעט מבוגרים. אם אתה מרגיש בנוח לתת להם לשתף את מגש הסושי שלך, בחר מסעדה מכובדת ותלך על זה. כך או כך, סתם להביא ילדים שאוכלים משהו אחר מאשר פיצה, נאג'ט עוף וגבינת מאק 'ן' זה ניצחון בפני עצמו.
