תוכן עניינים:
מדי פעם מגיע אמנות זו לעולם הזה ונוגעת בחייהם של מיליוני אנשים, ומאחדת אותם עם קשר בלתי נראה של התנסות משותפת, הבנה והערכה. אלה סוג ההצהרות היצירתיות שחיות במשך דורות, חוצות גבולות והופכות לקלאסיקות מיידיות. עם זה אני מציג בפניכם את הסרטון הזה של אבא ששר "שתוק ותלך לישון" למנגינה של המנון הקיץ של Walk The Moon, "שתוק ורקדי איתי." הוא שר ואנחנו נולדים מחדש על ידי ביטוי לאותם רגשות. צא מהראש שלי ריד ורדסוטו, גאון יצירתי ומוכשר.
אם הייתי צריך לדרג את הסיבות לכך שהסרטון הזה פנטסטי, הם היו כדלקמן:
1) המילים המושלמות מתארות במדויק את הכואב שאני מרגיש כשבני נועץ באמצע הלילה
2) הכתמה הרצינית שלו מזכירה לי את תחינותי המאוחרות של הלילה / מוקדם בבוקר
3) זיפים מושלמים (אני מהצפון מערב השקט, מה אני יכול להגיד? אני מעריך שיער פנים.)
4) קמיע כוס הפלסטיק הממצמצת או שתתגעגע אליו ב- 0:01. כה עדין, כל כך ללא רבב.
5) חלק השיער הישר אך לא המושלם שלו. בדרך כלל אני לא מקדיש תשומת לב רבה לחלקי שיער, אבל זה תפס את עיניי
6) עיניו העייפות וגבותיו ההבעות תואמות את הכאב והתשישות הפנימיים שלי.
כאמא לפעוט שזה עתה התגבר על דלקת האוזניים הראשונה שלו, הסרטון הזה הוא החיבוק הדיגיטלי שהייתי זקוק לו היום. כולנו האבא מקופח השינה הזה.
אם אינך מצליח ליהנות מיצירת אמנות זו במלואה, הרשה לי לפרט כמה מהדגשים עבורך:
אביזרים הופכים את האדם
שניות הפתיחה של הקליפ הזה מספרות לנו כמעט כל מה שאנחנו צריכים לדעת, כולל איך זה אדם שלא מתבייש לשתות מכוס של ילד.
"מה אמרתי לך?"
נראה לי ברור מספיק, אבל אני לא ילד, אז ….
"מה אמרתי?"
זה חוזר על עצמו לפחות שש פעמים במהלך השיר, אז אני מקווה שכולנו משיגים אותו. (מחפש אותך, בן.)
כולנו היינו שם
גם אני, ריד. גם אני.
הפסקת ריקודים
מכיוון שכולנו צריכים אחת לפעם.
