כיתה דוג'ו. ראה. קונסטלה. לא, הם לא האלטרנטיבות האחרונות לפורטניט, הם אפליקציות לבתי ספר ו"פורטלים של הורים "בהם אני אמור להשתמש כדי לעקוב באופן אובססיבי אחר ההתקדמות של ילדיי בבית הספר. והם הורגים אותי.
בשבוע האחרון בלבד קיבלתי שישה מיילים אודות שינוי התאריך בגולף מיניאטורי של אמא ובנו, ארבע התראות על כך שבתי פועלת לפי כללי בית הספר הבסיסיים, ושלל הודעות על כך שגיליונות עבודה חדשים הועלו לאחת האפליקציות.. שמעתי חברים מתלוננים על פורטלים של הורים במשך שנים, אבל מכיוון שהילדים שלי קצת יותר צעירים משלהם, מעולם לא השתמשתי באחד מהם עד השנה. עכשיו אני משתוקק לתקופה המנופחת ההיא בה הייתי חף מפשע מהזחילה של הטכנולוגיה ששמה את ההורים עמוק יותר בחייהם האקדמיים של ילדיהם. מכיוון שהבעיה היא לא רק תקשורת על בית ספר באמצעות אפליקציה. הבעיה היא כמה מידע מועבר.
אחת משלושת האפליקציות שהתבקשתי להוריד נותנת לי את היכולת להתחבר ולעקוב אחר נקודות דמיוניות שהבת שלי מרוויחה על כך שהתנהלה טובה בכיתה. ניתן לסחור בנקודות תמורת פרסים, כמו מדבקות וחטיפים, אך אין שום תפקיד הורה בתהליך. היא מעלה את הנקודות בכך שהיא עושה את מה שמורה מבקשת והמורה שלה מתגמלת אותה על כך שהיא עוקבת אחר הכללים.
אז למה אני מעורב בעסקה זו? התשובה הקצרה היא שאסור לי להיות. אני שמחה שבתי מצליחה, כמובן. אבל אני לא צריך לקבל הודעה בכל פעם שהיא עושה את עבודתה או יושבת בשקט. פשוט הרביץ לי כשהיא לא עושה את זה.
אפליקציה אחרת מאפשרת למורה של הבת שלי לפרסם תמונות של כל גיליון עבודה ומשימה שהם מבצעים בכיתה. אז לפני שהבת שלי מביאה הביתה 37 דפי צביעה וגיליונות עבודה למתמטיקה למחזור, אוכל להסתכל בתמונות שלהם באופן מקוון. כן לי!
האם אוכל לשנות את הגדרות ההתראות שלי? כנראה. אבל אז הייתי צריך לזכור את הסיסמה שלי.
השילוב השלישי + האפליקציה של הפורטל הוא המקום בו משותפים חדשות בית ספר כלליות וצרכי PTA. זהו מידע טוב, ולמעשה אני בסדר עם האפליקציה הזו - כלומר, כשהיא לא שולחת דוא"ל שבע פעמים ביום מכיוון ש"אמנדה פ 'אהב הודעה על: שינוי מיקום מיקום הוגן. "האם אוכל לשנות את הגדרות ההתראות שלי? כנראה. אבל אז הייתי צריך לזכור את הסיסמה שלי.
וזה הדבר האחר - לכל אחת מהאפליקציות הללו יש דרישות משלה לתווי סיסמא ותעודות כניסה. יש להם מיליון הגדרות התראות שונות ותזכורות והתראות שונות. הטלפון שלי מצטבר כל הזמן עם עדכונים לגבי המהלכים של כיתה א ', כאשר האמת, יקירתי, אני לא נותנת לעזאזל.
"אני משקיע את כל שנת הלימודים באיפוס הסיסמא שלי לפורטלים האלה!", אמר אחד החברים שלי כשפרסמתי על בעיות האפליקציה שלי בפייסבוק. "והם תמיד סופר נוצצים, כך שיש בהכרח דוא"ל לתמיכה הטכנולוגית המעורב, שלוקח לתמיד לקבל תשובה. התוצאה היא שאני אף פעם לא יודע מה לעזאזל קורה עם הילדים שלי."
כשהייתי ילד בבית הספר בשנות ה -90 שלפני הפורטל, לאמי לא היה מושג מה לעזאזל אני עושה. וככה זה צריך להיות. אם לא עשיתי את עבודתי, הבאתי הביתה ציון כושל בדו"ח ההתקדמות שלי במשך שישה שבועות ונאלצתי להתמודד עם חמתה. אם לא הייתי עושה את מה שהייתי אמור לעשות בשיעור, קראתי לזה על ידי המורה והפסקתי לפעול. הבנתי שההורים שלי קבעו את החוקים בבית והמורים שלי קבעו את הכללים בבית הספר וששניהם נושאים משקל שווה. עם כל הימצאותם של פורטלי הורים ואפליקציות לבתי ספר, אני מרגיש שאנחנו מכרסמים את הגבול שבין הבית לבית הספר. במסע לעודד מעורבות ההורים נראה כי אנו נתקלנו בקיצוניות מוזרה בה ההורים צריכים לדעת, להגיב עליהם ולקיים אינטראקציה עם כל דבר שהילדים שלהם עושים. לפתע, הורים הם המשגיחים, המרגלים אחר כל מה שהמורים מבצעים, מבשרים בכל יכולתם להשאיר הערות בזמן אמת על כל פעילות בכיתה.
נראה כי הפורטלים והיישומים הללו הוקמו כדי לקדם רמת הורות למסוקים שאני לא נמצא איתה.
אני בהחלט לא תומך בחוסר מעורבות הורית. לצעיר שלי יש עיכוב דיבור שמאפשר אותו לחינוך מיוחד, ואני יודע ממקור ראשון עד כמה מעורבות ההורים חשובה להצלחתו. אני ממלאת תפקיד פעיל בקריאה עם שני ילדי ובעבודה איתם בבית. אני קונה ציוד נוסף כשהכיתות שלהם נמוכות כדי שזה לא ייצא מכיסי המורים. אני תומך בכל גיוס כספים ויריד ספרים. אני נרשם כשהם צריכים מתנדבים. אני למעשה "אמא החדר" המיועדת למסיבות הכיתה של בתי.
אבל יש הבדל בין להיות תומך בריחוף, ונראה כי הפורטלים והיישומים האלה הוקמו כדי לקדם רמת הורות למסוקים שאני לא נמצא איתה. בית הספר הוא לא רק מקום שאליו אני שולח את ילדי ללמוד את האלף-בית ואיך לספור בעשרות. זה גם המקום בו הם מקבלים את הטעם הראשון שלהם מהעצמאות ומתחילים ליישם את השיעורים שהם לומדים על היותם אדם אנושי אחראי, מכבד ומונע את עצמו. הצמיחה הזו לא קורה אם אני מסתובב בחיים האקדמיים שלהם כמו צל.
בסופו של דבר, כולנו - כולל המורים - רוצים שילדים יצליחו. אבל אני רוצה שהילדים שלי ישלימו את המטלות שלהם, יראו יוזמה ויהיו עמיתים מהורהרים וחברים בכיתה כי הם רוצים גם להצליח, לא בגלל שהם יודעים שאמא תבדוק את האפליקציה בהמשך.
