האינטראקציות הראשונות של ילדי סביב סקס ומיניות מתרחשות למעשה בבית שלנו ברגע זה. עבדתי קשה כדי לקבוע את המקום בו אנו חיים כמקום בטוח עבורם לצמוח, לטעות וללמוד מהם ולברר אודות החיים. זו הסיבה שעשיתי את הבחירה בשלב מוקדם של חייהם כדי לוודא שהם ילמדו על סקס ממני ומהאב שלהם, וכי בהוראתם על סקס, לימדנו את ילדינו להיות חיוביים למין. ככל שאנשים הזהירו אותי שהשיחה סביב יחסי מין היא מביכה בין הורה לילד, לא נתתי לפחד להיות לא נוח למנוע ממני לקיים יחסי מין עם ילדיי בגילאי השנתיים והשנתיים.
אני בטוח ששיחה עם ילד בן שלוש ובן שנתיים על סקס נשמעת שזה קצת צעיר, אבל אני מרגישה שזה בגלל שאנחנו כל כך רגילים למסגר את שיחת המין סביב שיחת "ציפורים ודבורים". כשגדלתי מעולם לא ניהלתי את השיחה הזו עם הוריי ונאלצתי למסגר את האידיאלים שלי לגבי סקס ומיניות דרך ניסיון וגיל. אבל לא רציתי את זה לילדים שלי. אז הרגשתי שגיל פעוטות הוא למעשה זמן נפלא להתחיל לדבר איתם על איך לאהוב את גופם ואיך להעריך אותם. הרגשתי שהפתיחה למין אינה נוגעת לראשונה בצלילת ראש לשאלות כמו "לאן הולך הפין?" ו"מה מטרת הנרתיק? " רציתי לתת לילדים שלי בסיס להבנה ולכבוד של גופם לפני שלימדתי אותם אי פעם על האינטימיות המשותפת בין שני אנשים.
יותר מכל רציתי שהילדים שלי יבינו כמה שיותר מהר כיצד לאהוב את עצמם, להבין את ההסכמה ולכבד את גופם של אחרים. אני מאמין שחיוביות למין אינה נוגעת רק לקיום יחסי מין, אלא גם למידה שהחוויה תתחיל איתך ובסופו של דבר (אם תבחר) תכלול אחרים.
כשהייתי בן 18 התנתקתי מגופי בגלל האופן שבו הורי דיברו על זה. עכשיו הייתה לי הזדמנות לעשות דברים אחרת.
החינוך שלי מנע ממני להבין מה היה מין. הוריי מינים מוסתרים, הרבה מעבר לידי. אמרו לי שנפתח את התיבה כשאני זקן מספיק, אבל רק כשהייתי מתקרב לנישואים. מצאתי את זה מוזר - אפילו בגיל 10. הייתי מחפש מין במילון ובאנציקלופדיה. לא פעם תהיתי מה זה מין ומה כל כך מיוחד בזה - מדוע זה משהו שרק מבוגרים יכלו להבין? הייתי שומע את החברים שלי מדברים על ציצים, על חיבה לבנים, ותוהה אם אי פעם ארגיש מספיק בנוח להיות עירום סביב אדם אחר שאהבתי. באותה תקופה המחשבה הפחידה אותי.
לא נוח לי עם גופי. לא הבנתי מה קורה עם זה, או למה פתאום אני מקבל שיער מתחת לבתי השחי ועל הנרתיק. ההורים שלי אמרו לי כל הזמן "להיות צנוע", והרגשתי כל כך הרבה לחץ ואחריות להסתכל ולהתנהג ולנהוג בדרך מסוימת. כשהייתי בן 18 התנתקתי מגופי בגלל האופן שבו הורי דיברו על זה. עכשיו הייתה לי הזדמנות לעשות דברים אחרת.
כשהייתי בן 18 הייתי מאוהב וקיימתי יחסי מין בפעם הראשונה. זה היה מדהים, ולא היה לי מושג מדוע פחדתי וכל כך התביישתי. חינכתי נוצרי וחינכו אותי להאמין שסקס לפני הנישואין היה מביש. אבל אחרי שקיימתי יחסי מין בפעם הראשונה, לא רציתי סליחה. פשוט רציתי להמשיך לקיים יחסי מין, בלי להרגיש אשמה בגלל זה. אחרי שהתחתנתי עם בעלי דאז והיו לי שני ילדים, הסתכלתי לאחור על החוויות המיניות שלי והבנתי שאני לא רוצה שהילדים שלי יזכו בחינוך המיני שלהם מהעולם הסובב אותם בלי שום קלט ממני. לא רציתי שהם יתביישו מהעובדה שהם אהבו לקיים יחסי מין או להנעים את גופם. רציתי שהילדים שלי יידעו שהם תמיד יכולים לבוא לדבר איתי, שתמיד אתמוך בהם.
אני אומר להם להתלבש את גופי בדברים שגורמים לי להרגיש בטוחים שגורמים לי להעצמה, כאילו הגוף שלי מחזיק קסם כלשהו. הם אוהבים את זה. גם אני.
אז התחלתי לדבר איתם על חגיגת גופם כשהיו צעירים. ובגלל זה, היו לי שיחות עמוקות יותר עם עצמי סביב חיוביות המינית שלי. עברתי קצת טראומה מינית בעברי, שתמיד הקשתה עלי להתמודד עם הרצון להיות מינית ולגלף מרחבים בטוחים לתרגול קיום יחסי מין. עשיתי שינויים בחיי האישיים: הייתי קולני יותר עם עצמי לגבי הצרכים והרצונות שלי, אחר כך עם בני זוג. זה עזר לי לעצב את השיחות שניהלתי עם ילדיי על איך הם יכולים וצריכים להשמיע את מבוקשם ולא עם סקס כי זה עדיין דרכים, אלא כשאתה מתקשר עם אחרים. רציתי שילמדו ויבינו את כוחם של קולם שלהם. לימדתי אותם לומר, "לא, זה לא משהו שהייתי נהנה ממנו", או "הייתי ממש רוצה אם היינו עושים זאת" בחיי היומיום שלהם, בידיעה שהשיעורים האלה יעזרו להם במיניות שלהם בהמשך. התמקדנו עד כמה חשוב להם לדבר בעד עצמם ולהתדיין בעצמם.
דבר נוסף שאנחנו עושים בבית שלנו הוא להסתובב עירום. נהגתי להימנע מלהראות חלקים בגופי, כמו הבטן או הירכיים. יש לי סימני מתיחה וצלוליטיס - שני הדברים שנאמרו לי אינם "סקסיים". עם זאת, לילדים שלי לא היה אכפת פחות אם גופי מספיק סקסי או לא, מכיוון שהם פשוט אוהבים כמה גופי רך. זה רך להתכרבל ולחיבוק, שני דברים שחשובים להם מאוד. הילדים שלי נעים כל כך בביטחון עם גופם, גם עם בגדים כבושים וגם עם בגדים כבושים. הדבר האהוב על בתי הוא לעמוד מול המראה ולהחמיא לעצמה. היא למעשה העניקה לי השראה לעשות את אותו הדבר. השתמשתי בתרגול. הם ראו אותי בכמה מהלבני הלבשה שלי ואומרים לי שזה יפה. הם לא יודעים שהלבשה תחתונה היא "רק למין" או שזה משהו שאני צריך להיזהר מאנשים אחרים שיראו. במקום זאת, אני אומר להם להתלבש את גופי בדברים שגורמים לי להרגיש בטוחים וגורמים לי להרגיש מועצמת, כאילו הגוף שלי מחזיק קסם כלשהו. הם אוהבים את זה. גם אני.
אני צופה בהם בביטחון בגופם. אני צופה בהם אומרים "לא" חזק זה לזה, וגם לאחרים, והכי חשוב, אני צופה בהם שומעים ומכבדים זה את זה.
הילדים שלי בני 6 ו 7 דיברנו על מין זה. השיחה השתנתה עם התבגרותם. הם מבינים שסקס הוא מעשה יפה, כזה שקורה בעיקר כשאנשים עירומים. לא ממש אכפת להם לדעת יותר, אבל אני צופה בהם שהם בטוחים בגופם. אני צופה בהם אומרים "לא" חזק זה לזה, וגם לאחרים, והכי חשוב, אני צופה בהם שומעים ומכבדים זה את זה. כאדם שאינו מונוגמי, הראיתי להם שסקס ואהבה אינם מוגבלים לאדם אחד. זה יכול להיות, אבל זה לא חייב להיות. בתורו, ילדי לימדו אותי לכבד את גופי ולהיות גאה בו. הם חושבים שזה קסם - ואני מסכים.
בזמן האחרון הילדים חקרו את גופם, מה שאמרתי להם שזה בסדר, אבל זה שמור לזמנם היחיד. אני מנסה לוודא שכשאנחנו מדברים על גופנו ועל סקס אנחנו עושים זאת בצורה מרוממת וחיובית. אני לא רוצה שהילדים שלי בכלל יטילו ספק או ירגישו שום בושה סביב גופם או רצונותיהם. אני רוצה לצייד אותם בידע הנכון כדי שהם יוכלו ליהנות. יותר מכל אני רוצה שהם יהיו מאושרים.
