שיתוף מיטות הוא נושא שנוי במחלוקת בעולם ההורות, ולא רק בגלל מוות בעריסה או מוות של תינוקות הקשורים בשינה. ישנם אנשים רבים הטוענים כי כיצד חלוקת המיטות משפיעה על ילדכם בהמשך חייו כדאי לשים לב אליו, אך מה המשמעות של זה? האם חלוקת המיטה הופכת את ילדיכם למבוגרים שאינם יכולים לתפקד בלי לישון באותה מיטה כמו מישהו? או שזה גורם להם להיות עצמאיים מאוד במאמץ להתרחק מהוריהם במהירות האפשרית?
בכנות, זה לא זה. והכל תלוי במצב האישי שלך. לדברי ההורים, כאשר שינה משותפת מתאימה להעדפות התרבותיות של משפחתך, אין תוצאות פסיכולוגיות שליליות. כלומר, אם אתם וילדכם שניכם שמחים עם סידור השינה שלכם, אסור שהקטנה שלכם תושפע לרעה בהמשך החיים. זה מנחם, זה מה שעובד עבור שניכם, וזה סידור בטוח.
למעשה, למחקר אחד שטען כי מצא השלכות שליליות של חלוקת המיטה, כמו ילדים שהפנמו בעיות בשיתוף ממושך במיטה, היה גודל מדגם קטן ומידע מוגבל מדוע הילדים חולקים מיטה עם אמם על פי Redbook. האם המשפחות התרוששו? האם היה דיכאון בכל המשפחה בגלל שהם היו עניים ובגלל זה הם היו צריכים לחלוק מיטה? האם מצבים אלה גרמו לחרדה ולא לשיתוף במיטה שגרמו לבעיות?
לפי פוקס ניוז, שיתוף המיטות קשור בפחות בעיות התנהגות לילדים, למרות שרבים מאמינים ששיתוף במיטה יגרום לחוסר ביטחון, חרדות ובעיות ביטחון. ד"ר ג'יימס מקנה, מנהל המעבדה לשינה התנהגותית בין אם לתינוקות באוניברסיטת נוטרדאם ציין כי פסקי הדין שאנשים מפעילים על התפתחותו של ילד בגלל שיתוף במיטה הם חברתיים ואין להם שום הוכחות מדעיות לגיבוי. במקום זאת, מחקרים ומחקרים מצאו ששינה משותפת ושיתוף במיטה מעניקים לילדים את היכולת לעסוק במלואם עם אחרים, לפתח מיומנויות לפתרון בעיות שילדים שישנים לבדם אינם עשויים להחזיק בהם, וכי ההתפתחות האנושית מורכבת מכדי לקשר עם פרט אחד. רעיון או רעיון, בין אם זה שיתוף במיטה או שינה לבד.
בקצרה? שיתוף מיטות כנראה לא ישנה את ההבדל הגדול אצל ילדכם בהמשך חייו כל עוד גם אתם וגם הקטנטנים שלכם מרוצים מהסידור. אם למישהו לא נוח, זה יכול להפוך לתפיסה שלילית, אך כפי שהציע מק'קנה, אם כולם מרוצים, שיתוף המיטות יכול רק להרחיב על אותם תווי אישיות חיוביים עם השפעתו על התפתחות הילד.
